מאתיים ימי חרדה - זה השם שניתן לתקופה בין אמצע חודש אפריל 1942 ועד לשלישי בנובמבר של אותה שנה. 200 ימי חרדה עוברים בעת כתיבת שורות אלה על 133 החטופים ומשפחותיהם. אז הפחד היה מפני הצבא הנאצי שהגיע בפיקודו של רומל עד ל-אל עלמיין. היום הפחד הוא להישכח בשבי, ולהפוך חס וחלילה ל-133 רון ארד-ים. באותם 200 ימים של אז, הישוב העברי תכנן לרכז את האוכלוסיה היהודית על הכרמל, למה שכונה המבצר האחרון. הוכנו ביצורים ומקלטים לשליטה על הכוחות. עכשיו האוכלוסיה נטשה בלי כל תכנון את ישובי העוטף ואת הצפון. אז ניצלנו בזכות מונטגומרי שהוביל את הצבא הבריטי לניצחון על רומל. היום התקווה היא להפיל את הממשלה הכושלת, ולהתחיל לבנות את הארץ מחדש. רבותי, ההיסטוריה חוזרת כדברי השיר שאנחנו שרים על הכרמל באמצע המקטע היום.

את המסלול היום אנחנו מתחילים בעוספיה. אחרי הליכה קצרה בשביל רחב אנחנו מגיעים לעין חיק. ליד המעיין בריכה מסודרת, אף היא מתקופת השלטון הבריטי. מנקודה זו יורדים לערוץ נחל חיק. הערוץ קניוני ויפה, ומדי פעם צריך להיעזר בדרגיות כדי לרדת בו. עצי קטלב שזקוקים לאדמה החרסיתית גדלים פה.

נחל חיק מתחבר לנחל אורן במקום שנקרא בקעת אלון. האזור השטוח של הבקעה מנוצל ע״י תושבי עוספיה לעיבוד חקלאי. הבקעה היא די נדירה על הכרמל (יש רק אחת נוספת כמוה - בקעת מהר"ל) ןשתיהן נוצרו בתגובה לפעילות של הרי געש תת-ימיים. מבקעת אלון אנחנו מתחילים בטיפוס די תלול אל פסגת הר שוקף. בפסגת ההר נפגוש בפעם הראשונה על השביל את הים התיכון - בינתיים רק בצפיה מרחוק. אנחנו לומדים על הדת הדרוזית (שכבר לא כ״כ סודית), ועל משמעות צבעי הדגל הדרוזי (שגם הם כבר לא סודיים) ומצטלמים איתו.

כל אזור הטיול שלנו היום נשרף באסון הכרמל בשנת 2010, אבל באופן מפתיע היער והחורשה מסביבנו השתקמו יפה. מחוץ לערוצי הנחל אנחנו הולכים בחורשה המורכבת מעצי אורן נמוכים כשמדי פעם מציץ בינהם עץ גבוה יותר, ערום מעלים ושחור כולו, עדות לשריפה. את האנדרטה לזכר קורבנות השריפה אנחנו רואים מעבר לרכס בירידה מהר שוקף לכוון חניון רקית.

אחרי חניון רקית ממשיכים בשביל לאורך צלע ההר. כאן נראה מערה קרסטית בשם מערת ישח, ונפגוש מספר גדול של צנירים שליד אחד מהם אנחנו עוצרים לשמוע את הסיפור על 200 ימי החרדה. מקצה הצנירים מטפטפות טיפות מים שיוצרות זקיפים ונטיפים. בחלק מהצנירים הם יתחברו לעמודים שלמים.

לקראת סיום הקטע, שוב ירידה מאתגרת בין סלעים. זה הזמן לקפל את המקלות ולהעזר בחברים עד להגעה לחניון פתחת נחל אורן, שם מחכים לנו הרכבים.

הקטע במספרים