אחרי שלוש שנים שבהן האתר הזה רץ מעל שרות האחסון של Scaleway, קיבלתי מהם הודעה שהחומרה שעליה אני רץ (dual core ARM CPU, 2GB RAM, 50GB SSD) תפסיק לעבוד בעוד מספר חודשים. הם הציעו לי לעבור באותו מחיר לשרת VPS מבוסס אינטל, אלא שעוד לפני שהספקתי להגיב, קיבלתי את המכתב שזו כותרתו: We’re evolving our Instances prices, או בתרגום חופשי: נמאס לנו להיות הכי זולים בשוק, אז נעלה את המחיר ב 66%.

החלטתי שזה הזמן לחפש שרות אכסון חדש, והגעתי דרך חבר לעבודה ל OVHcloud. השרת הבסיסי נראה על הנייר חלש יותר (מעבד אחד בלבד ודיסק קטן יותר), אבל בבדיקות ביצועים בשטח הוא משמעותית יותר מהיר. זה מורגש גם בעבודת ההתקנה (פרטים בהמשך) וגם בזמן ריצה, כפי שנמדד ע״י StatusCake. המחיר זהה למחיר (הישן) של Scaleway: שלושה אירו לחודש, בלי התחייבות.

השרת שלי מריץ בנוסף גם שני שרתי node קטנים, כך שהעברת כל הטוב הזה היא לא פשוטה, ולכן החלטתי הפעם ללכת על Docker. למי שלא מכיר את Docker, מומלץ לקרוא את סדרת המאמרים באתר של רן בר-זיק. שם הוא גם מדגים התקנת WordPress. אני בחרתי לעקוב אחרי המדריך של Michael J. Stealey ב GitHub, שממנו גם עשיתי פורק לריפו משלי. המדריך הזה קצת יותר מתאים לסביבה הנוכחית שלי שכוללת MariaDB במקום MySQL, וגם סקריפטים מוכנים לתמיכה ב https, דרך השרות של Let’s Encrypt.

רוב התהליך עוקב אחרי ה README, אבל מכוון שלא התחלתי מאתר חדש כפי שהמדריך מתאר, ביצעתי מספר שינויים, כמו שיחזור של ה DB ומבנה הקבצים מהשרת הנוכחי. זו הייתה טבילת האש הראשונה ל restic שהזכרתי באחד הפוסטים הקודמים והוא הוכיח את עצמו מצויין. שחזור של MySQL שרץ בתוך קונייטנר הוא קצת מורכב, וגם כאן יש לבר-זיק מדריך טוב.

אז נשארו לי כמה קצוות לסגור, כמו חידוש אוטומטי של הסרטיפיקטים ב Let’s Encrypt, והפעלה של גיבויים, אבל בסך הכל נראה שדוקר עושה עבודה טובה, והמעבר הבא יצריך ״רק״:

sudo docker-compose up -d