העץ של גולני מקבל את פנינו לאחר הליכה קצרה מיבנאל. אף אחד לא באמת יודע האם הוא העץ ששימש השראה למאייר סמל היחידה של גולני, אבל תושבי יבנאל קבעו בטקס רב רושם את השלט וגידרו אותו בספסלי עץ. על הספסלים האלה אנחנו יושבים, שותים את התה שהכין אבי, יוצא גולני, ושומעים את סיפורו של סבה של טל חברת הקבוצה. הוא עלה בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת והתיישב ביבנאל שבה התחלנו את המסלול היום.

המדריך שלנו היום הוא שוב שמוליק ולאחר הליכה קצרה אנחנו מגיעים לחורשת יעלה. זו הזדמנות טובה לשמוע את הסיפור על יעל הגיבורה ואיך הכתה את סיסרא ביתד האוהל, כפי שהתבטא בשירת דבורה: מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה ... וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ. שמוליק מוסיף את פרשנות חז״ל להמשך הקטע בשירה, לפיו כל פעולה המוזכרת בפסוק כ״ז בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד בסה״כ שבע פעולות - מתאר בעילה של סיסרא את יעל. מצד שני, זה מגיע מאותם אנשים שספרו את 10 מכות מצרים כ-200 (ואפילו 250 מכות) - אז לך תסמוך עליהם.

בחורשה אנחנו שומעים את הביצוע של אריק סיני לשיר ערב מול גלעד ומצטרפים אליו. את הגלעד נפגוש מאוחר יותר במסלול, אבל השיר שבמקור נכתב ע״י לאה גודלברג כמחאה על הלינה המשותפת בקיבוצים מקבל ברוח הימים האלה תפנית עצובה: ב״ישוב טלה אל חיק האם״ כולנו חושבים על ילדי הקיבוצים שעדיין ישנים בשבי החמאס.

מחורשת יעלה יורדים לערוץ נחל אלות ובו זורמים מים טובים ממעיין שמסתתר בין השיחים. לאורך הערוץ האדמה מכוסה בצמחיה טריה בעקבות הגשמים הראשונים של החורף, ובין העלים פורחות סתווניות. אנחנו עוצרים ליד עץ שיטה שמלבלב דווקא בתחילת החורף. זהו קצהו הצפוני של בית הגידול של העץ הזה.

הליכה נוספת מקצה הערוץ מביאה אותנו לנקודת ממנה רואים את הגולן, הגלעד ועמק הירדן. אפשר לראות גם את מפגש נהרות הירדן והירמוך שבמרכזו הוקם מפעל החשמל הראשון נהריים (שני נהרות). בעמק ולאורך דרום הכנרת נראים הקיבוצים דגניה א׳ וב׳ (מסתבר שהייתה גם דגניה ג׳ במקום שהיום יושבים בית זרע ואפיקים); המושבה מנחמיה שהקדימה את קבוצת כנרת ואת דגניה, אבל אף אחד לא זוכר לה את זה; ועוד.

יורדים עוד ומכאן הדרך ממשיכה לאורך נהר הירדן. בתחילה עוברים לאורך מפעלי מים לטיהור שפכים ולניקוז מי המעיין המלוחים הנובעים לאורך הכנרת - מה שנותן לאזור מראה תעשייתי מדי, אבל בהמשך מגיעים לאזור הנקי יותר, בינות לאקליפטוסים. סירת קאנו מהאטרקציה הסמוכה עוברת לידנו ואנו מסיימים בצילום המסורתי עם דגל הקבוצה תוך כדי שירת חורשת האקליפטוס.

הקטע במספרים