כמו בתחרויות ספורט של ילדים, בהן משתדלים שכל אחד יצא עם פרס כמו: מי שהכי השתדל, או מי שהכי עזר לחברים, ככה גם המקטעים של שביל ישראל. יש את המקטע עם הנקודה הכי מזרחית (הקטע הראשון והנקודה היא ליד תל דן); יש את הקטע עם הנקודה הכי נמוכה - לא כולל ים המלח שהתווסף לאחרונה - הקטע האחרון שעשינו שמגיע כמעט עד הכנרת. לידם נמצאים הקטעים עם ״פרסים״ משמעותיים יותר: הקטע עם הנקודה הגבוהה ביותר (הר מירון) והקטע אותו נעשה היום: הקטע בעל השיפוע הגדול ביותר: העליה לארבל.

את המסלול אנחנו מתחילים בנקודת הסיום של הקטע הקודם: עין נון. המדריך הוא אלישיב, וזו הפעם הראשונה שלו איתנו בקבוצה. הדרך בתחילה מתונה, עוברת בין מטעים של מנגו ופירות הדר. הר הארבל מלווה אותנו ברקע, הולך ומתקרב. מהזווית שלנו, לא נראה שאפשר לעלות עליו.

המסלול שלנו עובר בקטע הזה במקביל לשביל הבשורה, שעליו הולכים צליינים שרוצים לעקוב אחרי דרכו של ישוע בגליל. השביל מסומן בגל אבנים (רוג׳ום) מסוגן, כמו שאפשר לראות בתמונה. לפני הארבל אנחנו עוברים ליד הישוב הבדואי ואדי אל חמאם. בתי הישוב הם בתי קבע ובמקום עיזים הם מגדלים פרות. עכשיו קצת אחרי עונת ההמלטות, וכל פרה מלווה בעגל שהולך לידה.

בכניסה התחתונה לשמורת הארבל אנחנו עוצרים למנוחה לפני העליה הגדולה. מכאן רואים גם את הר ניתאי שנמצא ממול הארבל. בשני ההרים חצובות מערות ששימשו את בני האדם שגרו כאן. מתחילים בעליה. העליה בחלקה הראשון תלולה, אבל נמשכת לאורך שביל נוח יחסית. הצמחיה הצהיבה כבר, והיא מכוסה בנקודות כחולות / סגולות של הקיפודן המצוי.

לקראת אמצע ההר, אנחנו מגיעים לנקודת פיצול. שביל ישראל ממשיך שמאלה, ושביל ימינה המוביל למבצר הטורקי קלעת אבן מען. כאן אנחנו שומעים הסבר על הקרב הדי אכזרי שניהל הורדוס כנגד המורדים שהתבצרו בארבל: הוא הוריד את החיילים במתקן דומה למתקנים שמשמשים היום מנקי חלונות בגורדי שחקים. הלוחמים שלפו את המורדים מהמערות שעל צלע ההר וזרקו אותם אל מותם בתחתית המדרון.

אנחנו עוזבים את השביל לטובת סיור במבצר. מכאן נפרס נוף מרהיב של צפון הכנרת ונחל ארבל. בחלקים ששרדו מן המבצר רואים שילוב יפה של אבני בזלת שכנראה הובאו מהגולן עם אבן גיר מקומית. רואים במקום גם שרידים לישוב היהודי מימי בית שני, כולל מקווה טוהרה.

יורדים מהמבצר וממשיכים בשביל ישראל. מכאן הטיפוס נעשה תלול יותר, ומדי פעם צריך להיעזר בדרגיות שמחוזקות לסלעים. המסלול עוקף את ההר מצפון, ולכן גם הנוף משתנה וכולל יותר ויותר חלקים של הכנרת. במים רואים שיירות של ספינות צליינים בחלק הצפוני של הכנרת. ככל שמתקרבים לטבריה, סירות הצליינים מתחלפות בשובלים של אופנועי ים של הנופשים הישראלים.

עוד מאמץ קטן ומגיעים לפסגה. כאן מתחת לארבעת העצים היחידים מחכה לנו עומרי עם התה. זה הזמן לסקירה גאולוגית מקיפה על הרי הגולן שפרוסים מולנו, ולתמונה המסורתית של הקבוצה עם הדגל. זו גם הזדמנות לטפיחה על השכם לכל הקבוצה שצלחה את הקטע התלול ביותר בשביל. מכאן ממשיכים במגמת ירידה. הכוון הכללי הוא דרום, ואנחנו רואים את בתי העיר טבריה מולנו. אחרי כשלושה ק״מ נוספים מגיעים לנקודת הסיום הסמוכה לישוב כפר חיטים.

הקטע במספרים

שמונה דקות ושתי שניות נמשך הביצוע לשיר Stairway to Heaven שאותו משמיע לנו אבי כשאנחנו מגיעים ל״סיפון״ של המוביל הארצי. זה הזמן שדרוש בדרך כלל לאחרונים בקבוצה להגיע עד לנקדות העצירה הזאת על נחל עמוד תחתון. אצלנו בקבוצה לא כולם הגיעו, אבל בנתיים צחי מספיק לעלות עד לקצה גרם המדרגות ולצלם את כולנו משם.

המסלול היום מתחיל במעבר צינור תת קרקעי מתחת לכביש 85, ומשם ירידה תלולה עד לנחל עצמו. לפני כמה ימים ירד גשם, כך שאם עד עכשיו השביל בדרך כלל היה על הגבול שבין בוצי למהודק, היום הוא בוצי על מלא, מלא. אנחנו מתיאשים מלחפש מעברים יבשים, ומישהו מהקבוצה מסכם את המצב במשפט: ״הבוץ הוא אח״. בשלב מסויים, הנעליים של כל חברי הקבוצה נראים כמו נעלי ראש העיר של חלם: מלאים בוץ עם ענפים יבשים דמויי תבן שיוצאים מהם.

אנחנו עוברים ליד עין כחל, ששם ע״פ המסורת הוחבאו אוצרות בית המקדש. גם נפוליאון, בזמן שעסק בכיבוש הארץ, שלח את קציניו לחפש אותם כאן, אך ללא הועיל. אבי מזכיר שאחד הקצינים היה מפקד גדוד בשם רנו (Renault - כשם המשפחה שייסדה את חברת המכוניות), אך לא מצאתי סימוכין לכך.

המפגש עם המוביל הארצי באתר הסיפון מסמן את המוטו של הקטע היום: משק המים בישראל. אנחנו לומדים שלמרות מפעל ההתפלה הדי מוצלח, עדיין צריך לשמור על המים. באנלוגיה למשפחה שצריכה לשמור על תקציב מאוזן, אנחנו ב overdraft רציני, ומדי פעם מנהל הבנק מתקשר להזהיר אותנו להפסיק לשאוב מי תהום כדי לא לגרום להמלחה של אקוויפר החוף. הסיפון מאפשר למי המוביל לרדת מצד אחד של המצוק ולעלות בצד השני לפי חוק הכלים השלובים, וחוסך עלות גבוהה של הקמת ותחזוקת גשר גבוה. גשר גם היה מכער את הנוף כאן.

בהמשך הדרך אנחנו רואים במעלה המצוק אוסף גדול של מערות ששימשו לאורך מאות אלפי שנים את האדם הקדמון. המערות נראות כמו קולמבריום ענק, ומכאן שם המקום: מערת שובך. בהמשך נפגוש מערה פרהיסטורית נוספת: מערת הגולגולת.

לקראת סוף המקטע אנחנו מגיעים לגולת הכותרת שלו: העמוד. עומד זקוף כמו שזכרתי אותו מטיול מים אל ים שעשיתי בצופים בכתה ח׳. בדומה לשביל ישראל בהדרכת על השביל, גם בטיול מים לים לא עשינו Every F***ing Inch שלו. אבל מסורת זו מסורת וצריך לשפוך מיימיה מהים התיכון לים הכנרת, אז אחת המדריכות הוקפצה בתחילת היום הראשון לים התיכון למלא את המיימיה, וביום האחרון הוקפצה מקצה נחל עמוד לים כנרת לשפוך אותה.

אנחנו עוזבים את הנחל קצת לפני שנשפך לכנרת ומכאן מגיעים לסוף המקטע בעין נון. ההליכה מנהלתית (ומאוד בוצית) בין חממות הבננות, כאשר מדי פעם חותכים אותנו רכבי רייזר שמפזרים עוד יותר בוץ (ורעש). עין נון נוקה ושופץ לפני מספר שנים ואנחנו משכשים רגלים במים הצלולים שלו לפני החזרה לרכבים.

הקטע במספרים

במיתולוגיה היוונית מסופר על אודיסאוס מלך איתקה (כן, אותה איתקה מהדרך לאיתקה שאותו הקריא לנו שמוליק במקטע הראשון של השביל) שיצא לקרב בטרויה והשאיר את אשתו, פנלופה, בבית. הקרב נמשך שנים ארוכות, ומצבו של אודיסאוס לא היה ידוע. מחזרים רבים ניסו לנצל את המצב ולבקש את ידה של פנלופה. כדי להתחמק מהם, היא הודיעה שתינשא לאחד מהם אחרי שתשלים לארוג את התכריכים לקבורת אביו של אודיסאוס. את התכריכים היא ארגה ביום אבל פרמה אותם בסתר בלילה וכך משכה את הזמן עד שאודיסאוס חזר מן הקרב.

בהשראת הסיפור הזה נכתב השיר טווי את הצמר, שאותו משמיע לנו שמוליק בביצועה של חוה אלברשטיין. השיר והסיפור מזכירים לי את הדרך שבה אנחנו עושים את השביל: פעם בחודש נוסעים לתחילת המקטע, ואז פורמים את מה שעשינו בנסיעה חזרה הביתה. רוצים להתקדם בשביל ולהגיע לסופו מצד אחד, ומצד שני לא רוצים שהחוויה תיגמר. אני נזכר גם בחבורה של ארבע מטיילים שפגשנו לפני הטיול היום. הם בוגרי השביל ובעונה הזאת עושים את שביל הגולן. החלפנו מבטים ונראה שאנחנו מקנאים בהם שסיימו את השביל, ואילו הם מקנאים בנו שבקושי התחלנו, ואיזה חוויות עוד מחכות לנו.

את השיר אנחנו שומעים בתוך בית עתיק שהשתמר היטב ליד ערוץ נחל עמוד עליון שאותו אנחנו עוברים במקטע של היום. מדי פעם במעבר לאורך הנחל אנחנו רואים את בתי צפת מציצים בין העצים ומעבר לגבעות, וזו הזדמנות להכיר עוד קצת את סודות הקבלה שאותה הפיצו מצפת. מסתבר שחלק משמעותי בקבלה מתייחס לשכינה, ואם עד היום חשבתי שהשכינה היא שם נרדף לאלוהים, עכשיו אני מבין שהשכינה היא בעצם אלוהים האשה (אלוהימה?). לא רק זה, אלא שהתפילה לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה (הקדוש ברוך הוא ושכינתו), ממש מתייחסת לאקט מיני בינהם.

ההליכה בערוץ הנחל מתחילה באזור בו האבנים בנחל גדולות וחסרות צורה. רק לאחר כמה עשרות קילומטרים לאורך הנחל הן יהפכו לחלוקי נחל עגולים ויפים. שמוליק מדגים כאן את ההבדל בין המפנה הצפוני שבו העצים צפופים, היער טחוב והפרחים הם פרחי חורף: כלניות ורקפות, לבין המפנה הדרומי שבו פרחי אביב צהובים.

לאחר הליכה לא ארוכה, אנחנו מגיעים לחלק הקלאסי של הנחל, שבו מפלים רבים ובריכות רדודות. המים קרים מדי מכדי להיכנס, אבל עדיין נחמד לשכשך בהם רגלים ולעצור למנוחה. החלק הזה מסתיים בבריכות שכווי, ששם מזהיר אותנו עמרי מהחלק השני הקשוח יותר. הוא מציע למי שחושש לחזור איתו ברכב הלוגיסטיקה. לשמחתי כמעט כולם ממשיכים בדרך.

בהפסקת הצהרים משלבים את חברי הקבוצה בהדרכה, והפעם תורי. אני מספר קצת על אבי ועל הקרב על עטרות ונווה יעקב שבו נלחם במלחמת השחרור. לאחר מכן אנחנו ממשיכים בחלק האתגרי יותר של המסלול. מתרחקים מערוץ הנחל שהופך לקניוני, ומתחילים לרדת בסולמות ולהיעזר ביתדות. ההליכה לא פשוטה, אבל כולנו מצליחים לעמוד באתגרים. בסיום הקטע הליכה מנהלתית, אם כי גם היא בנוף יפה, שבסיומה אנחנו גם סוגרים את חבל הארץ השני של השביל: הגליל העליון.

הקטע במספרים

כל קטע של שביל ישראל משלב טבע, מורשת קרב (או אם תרצו: הסכסוך היהודי ערבי) ומורשת יהודית. אבל בקטע מספר 6, שכולו סובב סביב הר מירון, כל החלקים האלה מתבטאים בעוצמה גדולה יותר: אם זה הטבע שבו פסגת הר מירון, שהוא הנקודה הגבוהה ביותר בשביל ישראל (1204 מ׳), אם זה הסכסוך שכולל תיאור קרב שבו דווקא חייל דרוזי (סמל סאלח טאפש) הוא החובש הצל״שניק שתיאור הקרב האחרון שלו משחזר מילה במילה את הבלדה לחובש, ואם זה הישוב מירון ומתחמי קברות המקובלים שבו ובסביבתו.

כמו קו פרשת המים שמחלק את טיפות הגשם הרב שיורד כאן: מי למערב לנחל נריה ומשם לנחל כזיב ולים התיכון, ומי למזרח לנחל עמוד ומשם לכינרת, כך גם המסלול שלנו מחולק לשלושת הנושאים המלווים אותנו: העליה למירון שמוקדשת לטבע, הפסגות של הר מירון והר עפאים המוקדשות לתולדות הסכסוך והירידה שמוקדשת למורשת היהודית.

אנחנו מתחילים את המקטע בעליה לא קלה מבית ספר שדה הר מירון (שכבר לא פעיל). הדרך עוברת בשביל מקסים בתוך יער טבעי. בדרך עצי קטלב אדומים ועצי אלון, שפיזרו על השביל עלים יבשים שמקלים על ההליכה בשביל המעט בוצי. אחרי עליה של 120 מ׳ (בגובה!) אנחנו עוצרים ליד חירבת חומימה. כאן יש מעיין יבש ושלט על סלמנדרות, אבל סלמנדרות אין. יש כאן עץ זית עתיק (עץ המשאלות) בן כמה מאות שנים.

ממשיכים בעליה ומגיעים לחלקה של עצי ארז הלבנון. העצים האלה אינם טבעיים (ניטעו כאן בשנות החמישים), אבל מאוד מרשימים. כדי להעצים את החוויה נשארו סביבם משטחים של שאריות שלג מהסופה שהשתוללה כאן לפני שבוע. להשלמת חוויית הלבנון בהמשך הדרך נפגוש גם את איריס הלבנון פורח. הדרך נפתחת מעט, ואנחנו מגיעים לתצפית יפה לכוון מערב. אפשר לראות את ראש הנקרה בצפון, ועם קצת דמיון גם את הים התיכון.

ממשיכים בעליה מתונה יותר עד לשביל הפיסגה המקיף את הר מירון, ומגיעים לתצפית נוספת, הפעם לכוון צפון. כאן מופיע החרמון המושלג, אבל אפשר גם לראות אבני דרך משביל ישראל שעברנו כבר כמו קרן נפתלי, ונחל דישון שמוסתר ע״י צמחיה צפופה אבל התוואי שלו ברור. לקראת סיום ההליכה בשביל הפיסגה אנחנו פוגשים קבוצת נערות דתיות שספק מטיילות באזור, ספק משתתפות במסיבת טראנס, ואולי הן רק במשימה לחלק נרות שבת לנשים בקבוצה שלנו.

בחניון הפסגה אנחנו עוצרים להפסקת תה, וכאן גם נעשה המעבר הראשון בין חלק הטבע לחלקו של מורשת הקרב. אנחנו נמצאים כאן כמה מטרים מתחת ליב״א של חיל האוויר. רביעית מטוסים המריאה מצפון סוריה, חצתה את לבנון לקראת הפגזה של היב״א בשעה 13:55 ביום הכיפורים של שנת 1973. המטוסים טסו מתחת לאזור הכיסוי של המכ״מים שעל ההר, ורק במזל (או בגלל ענן שהסתיר את ההר) לא פגעו בבסיס. אצלי היב״א קשורה לסיפור אחר: כקצין בתפקיד טכני בחיל האוויר נשלחתי בחודש ינואר קר בתחילת שנות ה-90 למשימה של מספר ימים בבסיס. נסעתי ברכב צבאי ישן (רנו 4 או 5) שכבר ראה ימים טובים יותר, ואחרי לילה קפוא על הפסגה פשוט לא הסכים להתניע. קצין הרכב של הבסיס הסתכל על הרכב בבוז, והעיר משהו על חוסר התחזוקה של הרכבים בקריה. אחר כך, עזר לי להתניע את הרכב ולהגיע בשלום למרכז הארץ.

מכאן המסלול הוא בעיקרו במגמת ירידה, והתחנה הבאה היא האנדרטה לזכר סמל סאלח טאפש מהכפר הדרוזי בית ג׳אן. הכפר הזה נמצא במצב של חוסר יכולת להתרחב או לבנות בגלל שמורת הטבע שמקיפה אותו. תושבי הכפר כולם משרתים בכוחות הבטחון, המשטרה והשב״ס. בצר להם, פנו התושבים לשיטה יהודית משהו של הקמת אנדרטאות לחללי הכפר, כאשר לכל אנדרטה אפשר לסלול דרך הגעה, להקים אזור התכנסות ולאט לאט להכשיר את השטח. כמו שיהודי לא יפנה יהודי, כך גם יהודי לא יפנה אנדרטה של חלל צה״ל.

החלק האחרון של השביל מוביל אותנו לישוב מירון. כאן הירידה די תלולה, ובערך באמצע הדרך, אנחנו רואים סלע גבוה, ספק טבעי ספק שהובא למקום ומכונה כסא אליהו. ענת, חברה בקבוצה, התנדבה לספר לנו קצת על אליהו הנביא כפי שהתבטא בתנ״ך ואחר כך בדברי חז״ל. היא מוציאה ספר תנ״ך עם לשוניות קטנות בצבע אדום ומקריאה משם. אני נזכר ביצחק שלו (אביו של מאיר שלו) שאמר פעם שספר תנ״ך לא צריך להיות נקי ויפה. תנ״ך שרואים שחרשו בו את הארץ צריך להיות מלא בסימניות וקיפולים למראי מקום, ועם פרורי לחם וכתמי מזון ומשקה בין הדפים. התנ״ך של ענת נראה עדיין די חדש, אבל אני אשמח לראות אותו עוד 6 שנים כשנסיים את השביל. אני בטוח שיצחק שלו יהיה גאה בו. את הצד הרוחני אנחנו חותמים באמירת קדיש שהוביל בארי לזכר אביו שנפטר לפני כחודשיים. בכל הזמן הזה קבוצה של אברכים הצטלמה ליד ה״כסא״. הם השתמשו בטלפונים כשרים ומצלמות של פעם. הם גם עישנו ודיברו בקול רם (ביידיש) כל הזמן הזה. אני לא בטוח מי כיבד יותר את המקום, אנחנו או הם?

הקטע במספרים

״שמלה אפורה, חגורה אדומה וסנדלים אדומים״ כך תיאר העיתונאי אמיל פוירשטיין את לורנה וינגייט, אלמנתו של אורד וינגייט לאחר שפגש אותה בבית מלון בתל אביב בסוף חודש מאי של שנת 1948. הסיבה לכתבה בעיתון ידיעות הייתה ארוע שהתרחש כמה שבועות לפני כן, לא רחוק מהמקום שבו אנחנו מתחילים את הקטע הרביעי שלנו בשביל. הליידי וינגייט, כפי שכינה אותה העיתונאי, רצתה להעביר את התנ״ך שהיה של בעלה למגיני רמות נפתלי כדי לעודד את רוחם. מספר התנ״ך הוא שאב את ההשראה להקים את פלוגות הלילה המיוחדות שחלק מהמגינים היו חברים בהן. את התנ״ך היא לא הצליחה להעביר למגינים, אבל כנראה שפתק בכתב ידה כן הגיע אליהם, ועותק שלו עובר עכשיו בינינו המטיילים. היה לה כתב יד יפה וברור, אבל אני רק חושב על המגינים המסכנים שרואים את המטוס חג מעליהם, רצים לפתוח את החבילה ומוצאים בה את הפתק במקום תחמושת וחומרי חבישה לפצועים, או לפחות גרביים להחלפה וקופסת סיגריות.

שמוליק המדריך ממשיך לצטט את הכתבה של פוירשטיין ואחר כך את תיארו של לוי אברהמי המכונה ״אביגדור״, שכנראה היה קרוב יותר אל הארועים בצפון. שניהם מפליגים בתאורי יופיה החיצוני והפנימי של הליידי, וכאן הנשים בקבוצה כבר מתחילות לגחך (״כן בטח, יופי פנימי עניין אותם״) ואילו הגברים מפנטזים על התאורים שהכתבים השמיטו או אולי צונזרו ע״י עורכי העיתון. התנ״ך הגיע בסופו של דבר לנשות המגינים שהועברו ליסוד המעלה לפני תחילת הקרבות ומשם (יחד עם הפתק המקורי) למוזיאון בית שטורמן בעין חרוד.

היום רק התחיל, ואנחנו צועדים על שביל שהוא על הגבול בין ״מהודק היטב״ ל״קצת בוצי״. מצידו האחד של השביל שדות פתוחים בהם רועים עדרי בקר. לצד חלק מהפרות מסתובבים עגלים קטנים שמדי פעם ניגשים לינוק או סתם לחפש הגנה מקבוצות המטיילים שעל השביל. לעגלים יש כתמים שגורמים להם להיראות ״קופי״ של האמא. באחד השדות החקלאי עלה על פטנט: את הטנדר שגורר את עגלת החציר הוא שם על קרוז קונטרול במהירות נמוכה, ובנתיים הוא הולך עם קלשון מאחורי העגלה ומפזר לפרות חציר טרי. הטנדר גם יודע לקחת את הסיבוב בקצה השדה כדי לא להתנגש בגדר. ממש רכב אוטונומי.

אנחנו מטפסים לקראת שיאו (לפחות מבחינת הגובה) של הקטע: קרן נפתלי. בדרך עוברים ליד כרמים וליד אחד מהם יש שלט גדול ״יקבי הגולן״. אם בצרפת שמפניה שלא יוצרה במחוז שמפיין היא סתם יין מבעבע, במדינת ישראל גם אזור מזרח הגליל העליון יכול להיחשב רמת הגולן. מקרן נפתלי תצפית יפה (ומבחינתו אחרונה) לכיוון עמק החולה, כי מכאן אנחנו מפסיקים את ההליכה דרומה ופונים מערבה ופנימה לגליל העליון. שמוליק הסביר לנו בתחילת היום שאנחנו במרחק שלושה ימי הליכה (לא רצופים!) מהר מירון, ומכאן כבר אפשר להאמין לזה.

יורדים מקרן נפתלי וחוצים את בקעת יחמור. עליה קצרה מכאן מגלה לנו את נחל דישון שאליו נרד עוד מעט. כדי להיפרד מנוף עמק החולה, אנחנו שומעים את השיר העגורים שכתב דן אלמגור בהשראת השיר ״אל הציפור״ של ביאליק. שמוליק מנסה להקריא לנו את שלום רב שובך בהגיה האשכנזית, אבל מהר מאוד נשבר ועובר להגיה הישראלית. בשמיים מופיע נשר, שאמנם לא בא מארצות החום אבל תמיד טוב לראות ציפור מרשימה כזאת בטבע. על רקע בקעת יחמור, אנחנו שומעים את הסיפור על הברחת היחמורים מאירן כמה ימים לפני נפילת משטרו של השאה. מסתבר שאחיו של השאה חשק בקרני יעל גדול שיקשטו את ביתו. הוא הורשה לצוד יעל זקן, ובתמורה ישראל ביקשה זוג יחמורים שכבר נכחדו מישראל אבל נותרו במספרים קטנים מאוד בטבע באירן ובגן החיות הפרטי של השאה. היחמורים התרבו בארץ בתחילה בחי-בר בכרמל ועכשיו מוחזרים לטבע בהדרגה.

מכאן יורדים בירידה תלולה לערוץ נחל דישון, ותוך פחות מחצי שעה הליכה הנוף הופך לנוף ״קלאסי״ של הגליל העליון: הרים גבוהים יותר שעליהם צומח חורש טבעי, ערוץ נחל רחב, ובעיקר ירידה של 3-4 מעלות - כנראה בגלל הצל של ההרים והצמיחה הצפופה. אחרי עצירה לצהרים ולתמונה הקבוצתית המסורתית, שכבר לאף אחד אין כח אז עושים אותה בישיבה, ממשיכים לאורך הערוץ של נחל דישון. לקראת סוף המסלול מצפה לנו חלקה גדולה ובה פורחים עשרות נרקיסים. כבר סוף העונה עבורם, אבל הריח עדיין חזק והמראה תמיד יפה.

הקטע במספרים

בקטע השלישי של השביל מקבל את פנינו צוות חדש. אבי שהוא גם הבעלים והמנהל של על-השביל הוא ה״שמוליק״ (מדריך) להיום, ודריה היא ה״עמרי״ (אחראית לוגיסטיקה).

אנחנו מתחילים מעט מחוץ לשביל באזור שנקרא נקיקי יפתח, ליד קיבוץ יפתח. זהו אזור קטן יחסית, אבל משופע בסלעי גיר שהמים חצבו לתצורה מיוחדת. את פני הראשונים מהקבוצה מקבלים שלושה שפני סלע. אחר-כך השפנים יברחו כאשר שאר הקבוצה תצטרף.

את תצורת הסלעים הזאת נפגוש בהמשך היום בנחל קֶדֶש, אבל בנתיים אנחנו ממשיכים בשביל שלוקח אותנו בתוך חורש טבעי עד למקום שבו בקעת החולה מצד אחד והחרמון מהצד השני נגלים במלוא תפארתם. כאן אנחנו מתחברים לסימון שביל ישראל ועוברים ליד חוות משכנות הרועים.

לא רחוק מכאן מתחת לאלון תבור ענק, אבי מספר את הסיפור על חנניה, הבעלים של החווה, ואיך הוא קיבל את החזקה על הקרקע. זה סיפור שמשלב חוצפה ישראלית, חוסר אונים (ישראלי אף הוא), וסוף טוב כי חנניה הוא היום אחד ממלאכי השביל. כאן אנחנו גם מקבלים הסבר על ההבדל בין עמק לבקעה: בקעה נוצרה משבר/בקע כמו השבר הסורי אפריקאי ולכן גם שאר האזורים הנמוכים בשבר הם בעצם בקעה (בקעת הירדן, בקעת החולה, בקעת הכנרת).

אנחנו ממשיכים לכוון נחל קדש. כאן השביל מתרחב ובעקבות הגשמים האחרונים מתחיל להראות צמיחה ירוקה רעננה. גם סתוונית צומחות ממש על השביל, ואנחנו משתדלים לא לרמוס אותן. לצד השביל כבר פורחות רקפות.

הנוף שוב נפתח ואבי מספר לנו ספק סיפור אמיתי ספק אגדה על נסים בכור אלחדיף, המוכתר של יסוד המעלה שפתר סיכסוך בין שני נכבדים בדרך דומה לשלמה המלך. הסיפור ממחיש שפעם אגם החולה היה אגם רציני שניתן היה לשוט בו בסירה, ולא האגמון שאנחנו רואים היום מהתצפית. אנחנו גם שומעים את הסיפור על בן-גוריון שטען לפני ייבוש האגם שהכבול הציוני לא ישרף (ספויילר: הוא נשרף) ועל התוכניות להציף את האגם מחדש על חלק מאדמות כפר גלעדי כי היום תיירות מכניסה הרבה יותר מחקלאות.

ממשיכים בהליכה בשביל הרחב עד שנגלית לנו מצודת כח. עוד נשמע על הקרב שהיה כאן בהמשך, אבל קודם כל אנחנו מקבלים הסבר על נקודת השבירה של הרבה מטיילים בשביל דווקא כאן. למה שבירה? כי מפה המצודה נראית מאוד קרובה (כ-300 מ׳ בקו אווירי) אבל כדי להגיע אליה צריך להשלים את הירידה (והעליה!) של נחל קֶדֶש. ומי שהתחיל את הקטע השני בתל-חי והגיע לכאן בשעות אחר הצהרים המאוחרות, ימצא את עצמו באמצע הנחל כאשר החשיכה כבר יורדת. אבל אנחנו לא התחלנו היום בתל-חי, אלא ביפתח ויכולים להתחיל את הירידה לנחל (אחרי התה המצויין של דריה) בשעה מוקדמת הרבה יותר.

נחל קֶדֶש (ולא קָדֵש שהיא תצורת הסמיכות) נקרא על שם הישוב קֶדֶש שהיה אחד מערי המקלט בקצה נחלת נפתלי. אגן הניקוז של הנחל לא גדול, אבל הגשם בכל זאת יצר בסלעי הגיר חורים וחריצים רבים שגרמו לחלקי סלע ליפול לתוכו. הירידה אל הנחל לא קלה, אבל בעזרת יתדות וסיוע הדדי אנחנו משלימים את הירידה באחד היובלים שלו והעליה ביובל השני. ללא ספק, ההליכה בנחל היא החלק היפה ביותר במקטע הזה. בקצה העליה עובר אותנו בחור יהודי מניו יורק שעושה את המסלול מהחרמון לירושלים. עם כל הבית על הגב וגיטרה ביד הוא עובר אותנו בנגינה וממשיך הלאה. כל הכבוד!

מתקרבים למצודת כח, וכאן בשביל הפלמ״ח אנחנו פוגשים בשלטים שמציינים את שמות 22 חברי הפלמ״ח שנפלו באחד הנסיונות לכיבוש המבצר הבריטי לשעבר מידי הערבים ב-1948. אחרי ההליכה בשביל אנחנו מתיישבים לא רחוק מאתר ההנצחה של לוחמי הפלמ״ח ומפקדם דוד צ׳רקסקי, שעליו כתב חיים חפר את השיר דודו. דריה מגישה לנו עוד קפה מהפינג׳אן (טוב, קומקום מהגזיה) ואבי ממשיך בסיפור כיבוש מצודת כח לפני ואחרי נפילת אנשי הפלמ״ח. בסה״כ נפלו עוד 4 לוחמים קודם לקרב הזה ו-2 אחריו ובסה״כ 28 (בגימטריה כח) ומכאן שם המקום וגם שם צומת כח, עם סניף ארומה הידוע.

חוצים את הכביש ומגיעים לנבי יושע. זהו ישוב מוסלמי שיעי נטוש שכולל מתחם קבר שמיוחס ליהושע בן נון. ליד הקבר אלה אטלנטית גדולה שמכוסה במה שנראה כמו פירות מפתים אדומים וגדולים, אבל בעצם הם עפצים שנוצרו ע״י הכנימה עפצית וורטהיים.

עוד דרך לא ארוכה מובילה לסיום הקטע במרפסת תצפית מרהיבה על עמק (סליחה: בקעת) החולה ליד רמות נפתלי. השמש כבר מאחורינו והנוף הרבה יותר ברור לעומת האובך בבוקר. כאן גם נקבל שיעורי בית לקראת המשך המסלול: להיכנס לכושר ע״י עליה וירידה ברגל של 20 קומות, ואחר כך להעלות ל-30 קומות. מזכיר לי את ״אתה מתחיל הכי מהר שלך ולאט לאט מגביר״ של ״מבצע סבתא״.

הקטע במספרים

למקטע השני של השביל אנחנו נפגשים בחניה ליד פסל האריה השואג בתל-חי. את ראשו של האריה אפשר לראות מציץ מעבר לחומה, אבל אנחנו נפגוש אותו במלוא הדרו רק בסוף היום. כמו שעמרי הסביר לנו בכניסה לשמורת נחל שניר, את השביל אנחנו לא עושים לפי כללי ה EFI - Every F***ing Inch. זה אומר שלא תמיד נתחיל בנקודת הסיום של המקטע הקודם, ולא תמיד נתקדם מצפון לדרום. במקטע השני אנחנו כבר מיישמים את זה, כי את המסלול נעשה בכוון ההפוך: מיפתח ועד תל-חי.

לנקודת ההתחלה אנחנו מגיעים באוטובוס שמאורגן ע״י על-השביל וכמו שהובטח לנו יוצא (כמעט) בזמן. בדרך שמוליק מסביר לנו שמקור השם הישוב מרגליות שאנחנו עוברים בסמוך לו הוא לזכר ביתו של חיים קלווריסקי שנקראה מרגלית, ומתה ממלריה. לאחר מותה, הוסיף את השם מרגליות לשמו. את קלווריסקי נפגוש יותר מאוחר במסלול: הוא זה שרכש את אדמות אצבע הגליל שעליהם הוקמו הישובים מטולה, כפר גלעדי וחמארה. גבול לבנון עובר במרחק מטרים ספורים מהכביש כאן, ומאחוריו רואים את הכפרים הלבנוניים.

יורדים מהאוטובוס ומיד יוצאים לדרך. השביל היום ברובו רחב וחלקו הוא בעצם כביש פנימי סלול. די מוקדם בשלב ההליכה נגלה לנו נוף מרהיב של עמק החולה מדרום, וקרית שמונה ואצבע הגליל מצפון. ממול הרי הגולן, ואנחנו מקבלים הסבר על ההרים אביטל ובנטל ואיך להבחין בינהם: אביטל הוא הגבוה בינהם (ולכן הוא האב) ובנטל הוא הנמוך והעגול יותר. בתזמון מופלא, טרקטור מתחיל לחרוש את האדמה שליד צומת גומא שמתחתנו, ואנחנו מרגישים כמו בתמונה על הקיר בשיר שיעור מולדת.

נכנסים לקצב הליכה ובעצירה הבאה אנחנו כבר בתוך יער קרית שמונה. היער הוא יער אורנים נטוע, ולפני מספר שבועות פרצה בו שריפה - כנראה מהצתה. שמוליק מסביר לנו שקק״ל כבר לא שותלת אורנים חדשים, ובמקרה של שרפה משאירים את העצים השרופים בשטח ונותנים ליער להתחדש, ובאמת רואים עדויות לכך בשטח. ממשיכים בדרך, ועוברים מתחת לרכבל שמחבר את קריית שמונה לקיבוץ מנרה, שנמצא על מצוק רמים. כאן המקום לעצירה נוספת שבה נקבל סקירה גאולוגית קצרה על שלושה סוגי סלעים: סלעי יסוד שמהם בנויה ליבת כדור הארץ, ואפשר לראותם בגולן שמולנו בדמות סלעי הבזלת; סלעי משקע שנוצרו כתוצאה מדחיסת החומר בקרקעית הים; וסלעי חול שנראים על המצוק מאחורינו בצבע אדום והם נוצרו כתוצאה ממשקעים שהצטברו בתחתית אגמים. בעבר נעשה כאן נסיון לכרות את החול הזה להפקת ברזל, אך הוא נכשל וציוד הכריה ננטש על ההר.

מכאן והלאה המסלול מתכנס לכוון תל-חי וכך גם התיאורים של שמוליק המדריך. בעצירת הנוף האחרונה אנחנו שומעים על הקרב בתל-חי. הרקע לאירועים היה בחלוקת המזרח התיכון בין הבריטים לצרפתים כחלק מהסכמי סייקס-פיקו. לבריטים היה חשוב לשלוט במפרץ חיפה, ומשם מתחו קו מזרחה. כתוצאה מזה איזור אצבע הגליל עבר לשלטון הצרפתי, ואלו לא ממש שלטו כאן. הקרב התחיל בזה שחבורת ערבים מהאזור בראשות כאמל אל חוסיין נכנסו לחצר תל-חי כי חשבו שמתחבאים שם חיילים צרפתיים. מכאן, וכתוצאה של שורה של תקלות וחוסר תיאום נהרגו שישה ממגני תל-חי ובהם יוסף טרומפלדור. הישוב בישראל שלא רצה להודות בתקלות האלה (החל בשער שבור שלא תוקן, עבור בחוסר אספקת רובים ותחמושת, ועד חוסר תיאום בין המגינים, עד כדי כך שהשמות הפרטיים של שניים מהם: שרף וטוקר לא נודעו אלא רק שנים אחר-כך), הפך את הסיפור למיתוס של גבורה: הוקמה אנדרטת האריה השואג המפוארת; הוכרז יום זיכרון מיוחד בי״א באדר; ודורות של חניכי תנועות הנוער עלו לתל-חי ונשבעו ליד האנדרטה. נכתבה גם תפילה מיוחדת ע״י ברל כצנלסון שחלקים רבים ממנה נשארו כלשונם לתפילת יזכור המודרנית:

יזכּוֹר ישׂראל ויתבּרך בּזרעוֹ ויֶאבל על זיו העלוּמים וחמדת-הגבוּרה וּקדוּשת-הרצוֹן וּמסירוּת-הנפש אשר נספּוּ בּמערכה הכּבדה.

עוד הליכה קצרה ואנחנו עוצרים להפסקת צהרים. עמרי, שמלווה אותנו כל הדרך, כבר מוכן עם הקפה השחור, ולאחר הארוחה אנחנו עושים סבב היכרות. גם כדי להכיר קצת יותר אחד את השני וגם כדי לעזור בשיתוף נסיעות למקטעים הבאים. בקבוצה יש חברים מכל הארץ: תל אביב וחיפה; רעננה, מודיעין, ראש העין ונס ציונה; וגם ממושב תאשור בדרום ושמשית בצפון. כירושלמי לשעבר, חבל לי שהיא לא מיוצגת.

אנחנו כבר קרובים לסוף המקטע, וכאן אנחנו יורדים מהחלק הסלול אל דרך צרה יותר שנקראת שביל הפצועים. בשביל הזה נלקח טרומפלדור הפצוע מחצר תל-חי לכפר גלעדי על שמיכה בגשם שוטף, וכאן פגש אותו ד״ר גרי שלא הספיק לטפל בו, אלא רק לשאול לשלומו ולשמוע את המשפט שגם הוא הפך למיתוס: ״אין דבר, טוב למות בעד ארצנו״. למרות נסיונות של ציניקנים בשנות השמונים לפקפק באמיתות המשפט הזה, נראה שבכל זאת הוא קרוב לאמת: גם לפי עדויות בלתי תלויות של מספר אנשים ששמעו אותו; גם בגלל חיבתו של טרומפלדור לביטוי ״אין דבר״; וגם בגלל מכתבים שכתב ובהם נוסחים דומים, כמו במכתב שכתב לשמואל אחיו (שאותו מקריא שמואל המדריך שלנו):

״אם תפרוץ מלחמה בארץ ישראל, בוודאי יכתירוני שם בתואר מפקד, אף על פי שאני מוכן לשרת שם גם כחייל פשוט. הן שם נהיה בבית, לא אצל זרים. מאמין אני יום יבוא, ואני עייף ומיוגע, אשקיף בשמחה ובגיל על שדותי שלי, בארצי שלי. ולא יאמר לי איש: לך לך נבזה, זר הנך בארץ זאת. ואם יאמר לי איש כך, בכוח ובחרב אגן על שדותי וזכויותי. ואם אפול בקרב - מאושר אהיה. אדע לשם מה אני נופל.״

את סופו של המשפט נמצא גם חרוט על פסל האריה השואג, שהוא בעצם אבן המצבה לטרומפלדור וחבריו וחברותיו לנשק שקבורים שם בקבר אחים. כאן אנחנו מסיימים את המקטע בתמונה הקבוצתית.

אני רוצה לסיים בסיפור אישי: סבתי שרה מרגובסקי זיכרונה לברכה נולדה במטולה, בת לדור המייסדים של המושבה. שני הוריה נפטרו, ודודה הגיע לעזור במשק. בשניים במרץ 1920 בהיותה בת 14, ראה הדוד את העשן המיתמר מעל חצר תל-חי שנשרפה ע״י אנשי כפר גלעדי אחרי שננטשה. הדוד העיר את המשפחה בקריאות ״חמארה בוערת, חמארה בוערת!״. הוא נשאר להגן על מטולה ושלח את סבתי עם שני אחיה הקטנים לצידון, לשם נמלטו שאר תושבי מטולה. לחלק מהתושבים היו עגלות וסוסים, אבל הם סרבו לעזור לשלושת הילדים הקטנים, והם המשיכו ברגל עד שהגיעו לבית כנסת בצידון. משם עברו לצור ומשם לעכו, שם סוף סוף זכו לישון במיטה.

אני לא יודע אם סבתי הכירה את טרומפלדור או שמעה עליו בחייו, אבל אין לי ספק שרוח החלוציות מצד אחד, וגישת ה״אין דבר״ מהצד השני, תמיד היו לנגד עניה: בין אם זה בצורך לעבוד בכל עבודה שהיא (חלוציות יותר כמו סלילת כבישים, וחלוציות פחות כמו ניקוי בתים), ובין אם זה בהתגברות על קשיים רבים תמיד בחיוך ובאופטימיות. גידלה שני ילדים, וזכתה לנכדים ונינים בימי חייה. נפטרה בשיבה טובה בגיל 93, צלולה ועצמאית עד יומה האחרון.

הקטע במספרים

מפת השביל

ההתקדמות עד כה

תאור הקטעים

עונה 1 - 2022-2023

1. ארץ ירדן וחרמונים
2. אין דבר
3. בקעה, לא עמק
4. שלום רב שובך
5. קטע חסר
6. יב״א בה בה בה בה בה בה בם
7. ארבעים נכנסו לפרד״ס
8. Stairway to Heaven
9. טופוגרפיה פסיכית

מתחילים בעצם בקטע לא רשמי מבית אוסישקין בקיבוץ דן. הקטע הזה הוצא מהשביל הרשמי לפני שנה בגלל שחלק ממנו עובר על כביש מסוכן, והשביל רשמית מתחיל עכשיו בתל-חי.

בכל זאת, אנחנו מתחילים בקטע זה, ועל האזור המסוכן נדלג. נפגשים ליד השער המפורסם, מקבלים את הציוד שהזמנו (חולצה, מקלות הליכה וספל רב פעמי) ויוצאים לדרך. הטיול מנוהל ע״י חברת על-השביל והיום נכיר את עמרי האחראי על הלוגיסטיקה ואת שמוליק (שמואל יוסף, אבל לא עגנון) המדריך. עומרי מאוד מתרגש וחלק מההתרגשות עוברת גם אלינו. בקבוצה כ-40 איש, רובם זוגות בגילאי 30 עד פנסיה. עוד לא עשינו סבב הכרות רשמי, אז רק בעוד חודש נדע קצת יותר עליהם.

אחרי הקפצת חלק מהרכבים לסיום בגן הצפון ותדריך קצר, יוצאים לדרך. ההתחלה עוברת בדרך עפר רחבה ומדי פעם חוצים אותנו כלי רכב וטרקטרונים. נקווה שבהמשך נראה פחות מהם.

עצירה ראשונה מחוץ לאתר ארכיאולוגי בתל דן. שמוליק המדריך מסביר בהתרגשות על ממצא שהתגלה כאן לפני כ-30 שנה עם המילים ״בית דוד״ וגרם לטובי הפרופסורים בארץ להרבה כאב ראש. לי לא ממש ברורה המהומה, אבל בנתיים נניח לזה. כאן גם נגיע לשתי נקודות ״שיא״ בשביל: הנקודה הכי מזרחית ומעט אחריה הנקודה הכי צפונית. חידה למשתתפים: מה הנקודה הכי מערבית? מנסים לנחש אבל לא ממש מצליחים.

בדרך עוברים אותנו שני שביליסטים אמיתיים עם חצי בית על הגב ואנחנו מאחלים להם בהצלחה וקצת מקנאים. בדרכים הרחבות המדריך מוביל בקצב יחסית מהיר (כ-4-5 קמ״ש) אבל יש הרבה עצירות בדרך. הקטע הזה (בוודאי אחרי הקיצור) נחשב קל, ועמרי מדגיש כמה פעמים במהלך היום שמי שהתקשה היום אז זה כנראה לא בשבילו. בעצירה הבאה מתחת לעץ שיזף אנחנו מקבלים הסברים על הר החרמון שמאחורינו, ועל מקור השם (חרם - קדוש) בגלל ברית בין הבתרים שלפי המסורת התרחשה לא רחוק מאיתנו, ועכשיו נמצאת בשטח צבאי סגור. מקבלים גם הסבר על השבר הסורי-אפריקאי והשיזף שהגיע מאפריקה; על קו צינור הנפט שעבר בגולן; ועל ומה בעצם עושים עם כל המים שזורמים בנחל דן שמתחילים את דרכם כמים הכי טהורים כמעט בעולם, וגומרים בכינרת אחרי שסחפו אליהם את כל חומרי ההדברה והדישון בשדות של החולה. לא נעים.

חוצים נחל קטן וממשיכים לכיוון החצבאני (נחל שניר). קצת לפני הכניסה לשמורה אנחנו עוצרים ליד עץ אקליפטוס ענק ומקבלים הסבר על הכפר רג׳ר שנמצא בהמשך הדרך וחציו בישראל וחציו בלבנון. עדיין ליד העץ שמוליק מקריא קטע ״שכתב המשורר לפני 2000 שנה״:

עַל־כֵּ֗ן אֶ֭זְכָּרְךָ מֵאֶ֣רֶץ יַרְדֵּ֑ן וְ֝חֶרְמוֹנִ֗ים מֵהַ֥ר מִצְעָֽר׃
תְּהוֹם־אֶל־תְּה֣וֹם ק֭וֹרֵא לְק֣וֹל צִנּוֹרֶ֑יךָ
כָּֽל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְ֝גַלֶּ֗יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃

אני תוהה מי המשורר, אבל לא שואל, ומי שכן שואלת זוכה מיד לתשובה שזה קטע מתהילים והמשורר הוא כמובן דוד מלך. קצת מביך, אבל כולנו נלמד קצת יותר על המקורות במסע הזה, וזו התחלה טובה.

החלק האחרון של השביל להיום עובר בשמורת נחל שניר. כמו שאמרתי, לקבוצה יש צוות לוגיסטיקה כך שאיסוף כרטיסי המטמון והתשלום למי שאין נעשה מראש, ואנחנו לא מתעכבים. עוצרים לצהרים וכוס תה צמחים שהוכן עבורנו ואז מתחילים בחלק הכי נחמד להיום (ואולי בשביל בכלל): הליכה במים בתוך הנחל. ההליכה כאן לא ארוכה, אבל צריך להיזהר לא להחליק. אחרי שהנחל מתרחב ונרגע קצת אנחנו עוצרים לטבילה יותר משמעותית. לאורך היום ליוותה אותנו דמות מסתורית שקיבלנו עליה רמזים לאורך הדרך. הזוכה שניחש נכון מקבל פרס: מקל עץ שגולף למקל הליכה.

מגיעים לגן הצפון שם מחכות לנו המכוניות שהוקפצו בבוקר. הרדיו ברכב שלוקח אותי להתחלה מנגן את ״ערימה של חברה״ ואני מתחיל לעכל את זה שמסע של שש שנים התחיל היום.

הקטע במספרים

בלוג פשוט הוא אתר המנוהל ע״י אדם פרטי, ואינו נותן כל שרות או גובה כסף. האתר הוקם לפני שנת 2017 ולכן אינו מחוייב בהנגשה. אף על פי כן, עשיתי את מירב המאמצים להפוך את האתר לנגיש בהתאם לתקן הישראלי והבין-לאומי. בין השאר, נעשתה שימוש בתבנית המציגה את התכנים בצורה סמנטית, וכן ביצעתי בדיקות ע״י כלים אוטומטים דוגמת WAVE. כל הליקויים שנמצאו בבדיקות האלה תוקנו.

אם בכל זאת נתקלתם בבעיית נגישות באתר, אשמח אם תיצרו איתי קשר בכתובת כתובת מייל

אחרי שנים רבות של צילום במצלמת הטלפון בלבד, החלטתי לחזור למקורות ולקנות מצלמה דיגיטלית ״אמיתית״. בחרתי בדגם כניסה של Canon, וצימדתי לו עדשת פריים טובה, ועוד כמה עדשות זום סבירות.

את הבסיס לשימוש במצלמה למדתי דרך כמה ערוצים פופלריים ב youtube והשאר מניסיון. מה שבעיקר היה חסר לי בצילום במצלמה הזאת (וכנראה נכון למספר גדול מאוד של דגמים, כולל יקרים הרבה יותר) הוא חוסר היכולת לתייג בקלות את מיקום התמונות. זה פחות מפריע אם מצלמים בארוע במקום ידוע, ויותר בעייתי כאשר מצלמים בטיולים.

לחלק מהדגמים אפשר לצמד GPS חיצוני. דגמים אחרים מאפשרים לתייג תוך כדי צילום ע״י אפליקציה שרצה במקביל על הטלפון, אבל זה מחייב הפעלת Wi-Fi על שני המכשירים וגוזלת אחוזי סוללה נכבדים תוך כדי שימוש. בכל מקרה, למצלמה שלי לא ניתן לחבר את המכשיר החיצוני, וגם דרך האפליקציה הרשמית של קנון לא הצלחתי לתייג תוך כדי תנועה. יותר מזה, כאשר הטלפון מחובר ל Wi-Fi של המצלמה, אין אפשרות להתחבר במקביל לאינטרנט.

כדי לפתור את הבעיה, פיתחתי תהליך עבודה פשוט (יחסית...). התהליך כולל שלושה שלבים:

1. הקלטת מסלול ההליכה. את זה אני בדרך-כלל עושה ממילא כדי לדעת נתונים כמו מרחק וקצב ההליכה, כמות עליות וירידות, ולפעמים כדי למצוא את הרכב בסוף המסלול. אני משתמש באפליקציה החינמית Gaia GPS, אבל כל אפליקציה שיודעת ליצא קבצי GPX של המסלול תעשה את העבודה. במקרה של האפליקציה הזאת, ההקלטה גם נשמרת בענן, ואפשר בקלות להוריד אותה למחשב דרך האתר שלהם:

   

2. סינכרון הזמנים בין שעון המצלמה לשעון הטלפון. לכל צורך מעשי, מספיק לעדכן פעם בשבוע-שבועיים את שעון המצלמה. מצד שני, לכל צורך מעשי כנראה מספיק לצלם בטלפון, אז לא בשביל זה באנו לכאן... מה שאני עושה הוא לצלם במצלמת ה DSLR קוד QR שמוצג על הטלפון ומתחלף כל שניה ומכיל את התאריך והשעה המדוייקים. הצילום מכיל כמטא-דתה את השעה בשעון המצלמה, וה QR מקודד את השעה המדוייקת וכך ניתן לדעת מה ההפרש. הייתי בטוח שיש המון אפליקציות שמציגות את השעה ב-QR-ית, אבל לא מצאתי. מה שכן מצאתי הוא אפליקציית ווב בקוד פתוח, אבל היא הציגה את התאריך בפורמט לא נח לפרסור, אז מיזלגתי אותה והעלתי עותק פרטי לאתר שלי. ככה נראה צילום כזה:

   

3. הורדת קבצי ההליכה והתמונות (כולל תמונת ה QR) למחשב והפעלת סקריפט שמתייג את המיקום תוך כדי ההתחשבות בהפרש הזמנים. לשם כך אני משתמש בשתי תוכנות בקוד פתוח: zbar שיודעת לחלץ את השעה מקוד ה QR, ו-ExifTool שיודעת לחלץ את שעת הצילום מתמונת שעון ה-QR ולתייג מיקום ע״פ קובץ GPX והפרש זמנים. את הסקריפט עצמו (גרסה למק, יתכן שלא יעבוד as-is בלינוקס) אפשר למצוא ב GitHub שלי.

   בהנחה שהקלטת המסלול נשמרה בקובץ: track.pgx, תמונת שעון ה QR נשמרה בקובץ qr.jpeg, וכל התמונות מהמסלול הזה נשמרו בתיקיה הנוכחית, הפעלת הסקירפט נעשית ע״י שורה אחת:

geotag.sh qr.jpeg track.gpx

עכשיו נוכל לראות את התמונות בדיוק במקום שבו הן צולמו:

אז אחרי יותר מחמש שנים שבהם המחשב העיקרי שלי היה מבוסס חלונות, החלטתי לחזור למק. למה עכשיו? כי לא מזמן אפל עברו לייצר את המעבד למחשבי המק בעצמם (כמו שעשו בשנים האחרונות לאייפון ולאייפד), וזה מרגיש לי קצת כמו המעבר שעשו לפני כ-15 שנה מ PowerPC למעבדי אינטל. אז גם קניתי את המק הראשון שלי, איימק 17 אינץ׳ עם 1.5 ג׳יגה זכרון. הפעם הלכתי על מקבוק אייר, עם 16 ג׳יגה זכרון.

בנתיים המחשב מרגיש חזק ומהיר (וקר...) למרות שביום הראשון המעבד עובד קשה על אינדוקס תמונות ומיילים. בהמשך אפרסם פוסט אחרי תקופת שימוש ארוכה יותר: האם ההייפ מהמעבד החדש באמת מוצלח? האם יש קשיים עם אפליקציות מסויימות? האם האייר יכול לעמוד במשימות כבדות כמו פיתוח תוכנה או עיבודי תמונה מורכבים?

בפוסט הקודם הסברתי איך לייבא את התגובות הישנות מ Wordpress ל-11ty. בפוסט הזה, אראה איך להתקין שרת Staticman, ואיך לחבר אליו את טופס התגובות באתר.

Staticman logo by Erlen Masson

גם הפעם הסתמכתי על מדריך קיים שחיבר Travis Downs עבור שילוב Staticman בבלוג מבוסס Jekyll. בסופו של דבר, ביצעתי את השלבים הבאים:

1. יצירת חשבון בוט ב GitHub (לגמרי לפי המדריך הנ"ל)
2. הגדרות staticman.yml (גם כן לפי המדריך)
3. הגדרות staticman בתוך src/globals/site.json. כאן יש הבדל לעומת המדריך, מכוון שקובץ זה יחודי ל 11ty, ובמדריך ההתיחסות היא לסביבת Jekyll. בכל מקרה, העקרונות דומים, וכאן תוכלו לראות את ההגדרות שלי.
4. הקמת שרת staticman. אחרי יצירת המפתחות, בחרתי בדרך שונה מהמומלץ (הקמה דרך Heroku), ובמקום זה העלתי שרת עצמאי שרץ דרך docker. בניגוד למוסבר בדקומנטציה, כאן יש חוסר בתיעוד המקורי, ויש לזכור להגדיר את מפתחות ההצפנה בקובץ docker-compose.yml
5. הזמנת הבוט להשתתף ב repo (ע"פ המדריך)
6. הפעלת reCAPCHA - בעיקר על פי המדריך. יש לשים לב שבחלק המתייחס ל ‎_config.yml יש לבצע את השינויים במקום זאת ב src/globals/site.json
7. שילוב התגובות באתר. כאן ההבדלים מעט יותר משמעותיים, הן בגלל ההבדלים בין Jekyll ל-11ty, והן בגלל הרצון שלי לתמוך בקינון מעבר לרמה אחת. בנוסף, לא אהבתי את ה JS של הפוסט המקורי שמשתש במעורב ב jQuery ו-Vanilla JS. במקום זה השתמשתי בספריה רזה יותר בשם cash, שמאפשרת סינטקס דמוי jQuery במחיר של תמיכה בפחות פיצ'רים ופחות דפדפנים ישנים (אבל עדיין תומכת ב IE11). על הצגת התגובות כתבתי בפוסט הקודם. העבודה על טופס התגובות החדשות מסתכמת בסופו של דבר בקבצי ה HTML, CSS, ו-JS אותם תוכלו לראות ב repo הסופי.

מוזמנים להגיב למטה ולראות איך כל ה flow עובד. עד לאישור, תוכלו לצפות בתגובות שלכם באזור ה Pull Requests של הבלוג.

אז אחרי שמחליטים על מעבר ל-11ty, צריך לדאוג לשמר את תוכן הפוסטים והתגובות.

בשלב הראשון של המעבר יש צורך ליצא את כל התוכן מוורדפרס ל-Markdown. לטובת זה השתמשתי בפלאגאין לוורדפרס שפותח דווקא עבור Gatsby ונקרא: WP Gatsby Markdown Exporter. בקישור ניתן לקרוא כיצד להפעיל אותו. אני השתמשתי באופציית ה WP-CLI. משום מה הייתה לו בעיה ליצא את התמונות, ולכן הפעלתי את האופציות שמנטרלות את החלק הזה. הפקודה הסופית הייתה:

wp gatsby-markdown-export --skip_copy_uploads --skip_original_images --directory=/var/www/html/md-export

זה מייצר אוסף של קבצי Markdown, שנראה בערך ככה:

שמות הקבצים בכל תיקייה נלקחים מה slag, ולמזלי הקפדתי לאורך השנים להשתמש בשמות באנגלית, כך שכעת קל למצוא את הפוסטים לפי שנה, חודש וה slag.

בשלב הבא בחרתי ב starter project מתוך דף התבניות של Eleventy. המבחר די דל, ואין עדיין אף תבנית מותאמת עברית. לבסוף, בחרתי בתבנית 11r. זוהי תבנית dark mode, ומבוססת Tailwind CSS, ורוב היפוכי הכוון הגיעו out of the box, ברגע שהוספתי dir=rtl לתגית הראשית של הדף. את התוצאה אחרי הגיור תוכלו למזלג מהריפו שלי. את הפוסטים בהיררכיה המקורית מעלים לתיקיית src/posts, ואחרי מעקב אחרי ההוראות בREADME, אפשר לראות את התוצאה.

החלק היותר מורכב בתהליך הוא תמיכה בתגובות. כאן עדיין אין פתרון בית-ספר, ונאלצתי לאלתר מכמה מקורות. הבעיה הבסיסית היא שאתר סטטי מטיבו אינו מאפשר הוספת תוכן דינמי כמו תגובות. אחד הפתרון האפשריים הוא שימוש בתוסף צד שלישי כמו Disqus, אבל הדעה המקובלת בקרב בעלי האתרים הסטטים הוא שזה לא לעניין, הן בגלל תוספת הקוד לכל דף, והן בגלל טענות על הפרת פרטיות של משתמשי המערכת.

האפשרות שאני בחרתי בה היא שימוש ב Staticman. הרעיון כאן הוא שכל תגובה היא בעצם קובץ שנשמר גם כן בgit, ומנגנון אישור התגובה נעשה באופן דומה לאישור Pull Request. המנוע של Staticman דואג לייצר את ה PR-ים, כך שמבחינת המשתמשים באתר שליחת התגובה מתבצעת באמצעות טופס על הדף, בדומה לוורדפרס.

בנוסף לזה, יש צורך לייבא ולשמר את התגובות מהבלוג הישן. כאן השתמשתי בכלי שבמקור נכתב לטובת העברת תגובות לאתרים סטטים מבוססי Jekyll. נדרשו שינויים קלים, אבל בסופו של דבר גם כאן זה מסתכם בהרצה לפי ה README, והוספה של כל קבצי התגובות תחת התיקיה src/globals/comments כך שכל התגובות לפוסט מסויים מרוכזות תחת תיקיה לפי ה slag של הפוסט. מי שמעוניין יכול לקרוא עוד על מודל הנתונים של Eleventy.

התוספת האחרונה היא מעט קוד שידע לשלוף את התגובות המתאימות לכל פוסט ולהציג אותן לפי ההיררכיה המקורית. הקוד הזה מחולק בין קוד JS, שאותו ניתן למצוא ב /filters/comments-tree.js ונראה כך:

module.exports = (obj) => {
  const allComments = obj ? Object.values(obj) : [];
  const commentsById = {};
  allComments.forEach(c => {
    c.id = c.id || c._id;
    commentsById[c.id] = c;
  });
  const rootComments = [];
  allComments.forEach(c => {
    if (c.parentId && c.parentId !== "0") {
      const parent = commentsById[c.parentId];
      if (parent) {
        parent.replies = parent.replies || [];
        parent.replies.push(c);
      } else {
        console.error(`can't find parentID: ${c.parentId} for ID: ${c.id}`);
      }
    } else {
      rootComments.push(c);
    }

  });
  return rootComments;
};

והחלק המשלים שנמצא בתבנית התגובות src/includes/comments.njk. על ריקורסיה ב nunjucks למדתי מהissue הזה. עכשיו ניתן לראות גם את התגובות בהתאם לדו-שיח שנוהל בזמנו:

בפוסט הבא ארחיב על הכנת הטופס לתגובות והאינטגרציה עם הבוט של Staticman.

המעבר לשרת חדש גרם לי לחשוב שוב על WordPress והאם הוא עדיין מתאים לבלוגים ב-2020. כאשר התחלתי את האתר, PHP הייתה אחת משתי שפות התכנות המובילות לווב (יחד עם העולה החדש דאז Ruby on Rails). מאוחר יותר זו גם הייתה שפת התכנות בה עבדתי, וזה נראה לי טבעי להמשיך איתה. מאז עברתי לסביבה חדשה מבוססת NodeJS, ו-PHP נראית לי כמו עוף מוזר (שלא לאמר דינוזאור).

אחרי בחינה של מספר אפשרויות, הגעתי למסקנה שהנתיב הטבעי להמשך הוא Static Site Generators (SSG). הרעיון כאן הוא ליצר את קבצי ה HTML של האתר מתוך התכנים הדינמיים, ומכאן והלאה ההגשה לדפדפן נעשית של קבצים סטטיים בלבד. מתוך המגוון הגדול של האפשרויות, בחרתי את Eleventy (או בקיצור 11ty). הוא מבוסס NodeJS, ויחסית לאחיו הוותיק יותר (Gatsby), הוא פחות אפליקציה ויותר SSG טהור.

ייצור האתר נעשה ע"י הגדרת תבניות והפעלה שלהן על תוכן האתר שהוא קבצי Markdown. את קבצי התוכן שומרים ב git יחד עם הקוד של האתר, כך שנוצר סוג של בלבול בינהם. כדי לבצע את ההפרדה בצורה טובה יותר וגם בגלל התמיכה הבעייתית של Markdown בעברית, בחרתי להשתמש ב Headless CMS: מערכת ניהול תוכן, שבה כתיבה התכנים מנותקת מההצגה שלהן (בניגוד ל WordPress שבה העריכה והתצוגה נעשים באותה מערכת). הרעיון כאן הוא לאפשר לכותבי תוכן שאינם מכירים קוד או אפילו Markdown לערוך את התוכן דרך עורך יעודי (סטייל WordPress), כאשר הקבצים נשלחים מהעורך אל ה git-repo. יתרון משמעותי ליושבים בציון (ובשאר המזרח התיכון) הוא האפשרות לתמיכה הרבה יותר טובה בעריכה ב-RTL.

ל Headless CMS בחרתי את Forestry (ישנן אלטרנטיבות נוספות כמו: Contentful, Netlify CMS), שנראית לי הנקייה ביותר לשימוש. בניגוד ל Contentful, אין לה תמיכה מובנית ב-RTL, אבל באמצעות תפריט "הפוך כוון כתיבה" של Firefox, אפשר לערוך את התוכן בקלות. ל Forestry יש גם תמיכה נוחה בעריכת ה meta-data של הפוסטים (כותרת, קטגוריות וכד'), כך שמקבלים כמעט חוויה מלאה של עורך תוכן משולב, כמו שניתן לראות כאן:

לצורך השוואה, כך נראה ה Markdown של אותו הפוסט ב GitHub:

אז איך עושים את המעבר? על כך בפוסט הבא.

אחרי שלוש שנים שבהן האתר הזה רץ מעל שרות האחסון של Scaleway, קיבלתי מהם הודעה שהחומרה שעליה אני רץ (dual core ARM CPU, 2GB RAM, 50GB SSD) תפסיק לעבוד בעוד מספר חודשים. הם הציעו לי לעבור באותו מחיר לשרת VPS מבוסס אינטל, אלא שעוד לפני שהספקתי להגיב, קיבלתי את המכתב שזו כותרתו: We’re evolving our Instances prices, או בתרגום חופשי: נמאס לנו להיות הכי זולים בשוק, אז נעלה את המחיר ב 66%.

החלטתי שזה הזמן לחפש שרות אכסון חדש, והגעתי דרך חבר לעבודה ל OVHcloud. השרת הבסיסי נראה על הנייר חלש יותר (מעבד אחד בלבד ודיסק קטן יותר), אבל בבדיקות ביצועים בשטח הוא משמעותית יותר מהיר. זה מורגש גם בעבודת ההתקנה (פרטים בהמשך) וגם בזמן ריצה, כפי שנמדד ע״י StatusCake. המחיר זהה למחיר (הישן) של Scaleway: שלושה אירו לחודש, בלי התחייבות.

השרת שלי מריץ בנוסף גם שני שרתי node קטנים, כך שהעברת כל הטוב הזה היא לא פשוטה, ולכן החלטתי הפעם ללכת על Docker. למי שלא מכיר את Docker, מומלץ לקרוא את סדרת המאמרים באתר של רן בר-זיק. שם הוא גם מדגים התקנת WordPress. אני בחרתי לעקוב אחרי המדריך של Michael J. Stealey ב GitHub, שממנו גם עשיתי פורק לריפו משלי. המדריך הזה קצת יותר מתאים לסביבה הנוכחית שלי שכוללת MariaDB במקום MySQL, וגם סקריפטים מוכנים לתמיכה ב https, דרך השרות של Let’s Encrypt.

רוב התהליך עוקב אחרי ה README, אבל מכוון שלא התחלתי מאתר חדש כפי שהמדריך מתאר, ביצעתי מספר שינויים, כמו שיחזור של ה DB ומבנה הקבצים מהשרת הנוכחי. זו הייתה טבילת האש הראשונה ל restic שהזכרתי באחד הפוסטים הקודמים והוא הוכיח את עצמו מצויין. שחזור של MySQL שרץ בתוך קונייטנר הוא קצת מורכב, וגם כאן יש לבר-זיק מדריך טוב.

אז נשארו לי כמה קצוות לסגור, כמו חידוש אוטומטי של הסרטיפיקטים ב Let’s Encrypt, והפעלה של גיבויים, אבל בסך הכל נראה שדוקר עושה עבודה טובה, והמעבר הבא יצריך ״רק״:

sudo docker-compose up -d

חלפה למעלה משנה מאז שהתמיכה ב-7.0 php הופסקה, וזה הזמן לשדרג את הבלוג לגרסה 7.4. כרגיל, צריך לקרוא את כל ה breaking changes, אבל אם הבלוג והתוספים מתוחזקים לגרסה העדכנית ביותר, אפשר לסמוך בדרך כלל שהכל יעובד. גיבוי של הקוד והדאטה רצוי גם כן.

את הגיבויים אני מבצע לאחרונה בעזרת restic, כאשר הקבצים מועלים לאכסון (הזול יחסית) של Backblaze B2.

אחרי שמכניסים את הגדרות ל restic למשתני סביבה, סקריפט הגיבוי פשוט למדי:

#!/bin/bash
d=$(date +%Y-%m-%d)
mysqldump -u *** -p *** > ~/backup/sql/yehudab-${d}.sql
gzip ~/backup/sql/*.sql
tar -czf ~/backup/site/yehudab.com-${d}.tar.gz yehudab.com
restic backup ~/backup

לצורך השדרוג, עקבתי אחרי המדריך ב CloudBooklet. מכוון שאני מריץ php דרך ngnix, ביצעתי את הסעיפים הרלוונטים לגרסת fpm.

אה, וכמובן, להשתמש ב vi, כי nano זה לחלשים.

אחרי השדרוג, אני מנסה לשמור את הפוסט הזה ובום error 500. בדיקה מהירה בלוג של nginx על השרת מגלה ששכחתי להתקין את php7.4-memcache שהמדריך הנ"ל לא מחשיב כ common extension. הרצת:

sudo apt install php7.4-memcache

וריסטרט לשרת פתרו את הבעיה.

שנה חדשה היא הזדמנות טובה להחלפת תבנית. אז ברוכים הבאים ל-2020, או כמו ש WordPress קוראים לה: TwentyTwenty.

התבנית קצת יותר ״חמה״ לעומת TwentyNineteen המינימליסטית שבה השתמשתי קודם. התרגום לעברית והתמיכה בכיווניות זקוקים לקצת ״שיוף״, אבל התבנית לגמרי שימושית כפי שהיא.

אז שתהיה לכולם שנה טובה ועשור טוב. מקווה (הפעם באמת) ליצור תוכן מעניין יותר במהלך השנה.

Image license: CC BY-NC 4.0 pngall.com

גרסה חדשה של וורדפרס יצאה השבוע, והבלוג קיבל את השדרוג המתחייב. על הדרך, עברתי לתבנית 2019 החדשה (הקודמת הייתה 2016).

בקרוב פוסט עם תוכן אמיתי ותמונה לא ממוחזרת.

בקרוב יגיעו האייפונים החדשים לארץ (לפי iDigital: ״בצמוד להשקה בארה״ב״), ושאלת מיליון הדולר — או יותר נכון 1000 הדולר — היא אייפון 8 או X?

למי שמתלבט כמוני, ג׳ון גרובר נותן תשובה מוחצת בהערת השוליים בסקירה שלו. (בתרגום חופשי): ״לך, זה שקורא גם את הערות השוליים בסקירות האלה, זה כנראה לא מתאים (הכוונה לקנות את ה-8 – י.ב.). אבל יש אנשים שמעדיפים פשוט דגם חדש שיראה ויתנהג כמו האייפון שיש להם עכשיו״.

עם כל השאלות של מה יהיה עם זיהוי הפנים שפישל בדמו, או הנישה המצחיקה שמפריעה לווידאו, בתור אחד שקורא הערות שוליים, נראה לי שקיבלתי תשובה.

יש לי חיבה נסתרת למספרי מכוניות. מאז המכונית החדשה הראשונה של הורי (רנו 12, מודל 1972, מס: 644-486) ועד לאחרונה שלי (פיאט 500L, מודל 2014, מס: 64-249-32) אני זוכר כל מספר, וגם את ההיגיון מאחוריו: הספרה הראשונה בשנות ה-70 יצגה את האזור בארץ. 6 היה אזור ירושלים. בתחילת שנות השמונים, שתי הספרות האחרונות יצגו את השנה, אלא שמהר מאוד הבינו ש 90 אלף מספרים לא יספיקו לשנה שלמה, ועברו לשימוש ב 5 במקום 8. מכונית עם סיומת 54 יוצרה בשנת 1984. בשנות ה-90, שתי הספרות האחרונות יצגו את היבואן. המכונית הראשונה שקניתי (פיז׳ו 106xs, מודל 1996, מס: 84-360-04) הסתיימה ב-04 כמו כל המכוניות של פיז׳ו-סיטרואן באותה תקופה. יבואן BMW קיבל את הסיומת 16, שאותה ״זכה״ לשמר עמוק לתוך שנות ה-2000 בגלל מספר נמוך יחסית של מכוניות שנמכרו בכל שנה.

היום ראיתי ״בשטח״ לראשונה מכונית עם 8 ספרות. משרד הרישוי החליט לשים באמצע זוג ספרות ובצדדים שלשות. אוהבים להתייחס לחזית המכונית כמייצגת פנים, אבל גם לאחורי המכונית יש מראה כזה. השיטה החדשה מתאימה לפנסים אחוריים מאורכים (פנים עם עיניים מלוכסנות), שגם הם חזרו לאופנה בשנים האחרונות.

בתמונות: 8 ספרות על מכונית עם פנסים מאורכים, לעומת 7 ספרות על מכונית עם פנסים מרובעים.

כמובן שצריך להזכיר את עניין הבאגים הקשורים ל-8 ספרות: מחסום לחניון שלא נפתח, משאבת דלק שמסרבת לתדלק, ועוד. אם נתקלתם באחד, ספרו בתגובות.

טלפון ציבורי, רדיו טרנזיסטור, מסוף VT 100, ותקליט של סטיבי וונדר הם החומרים שמרכיבים את הפעם הראשונה שהרווחתי משהו מלדעת לתכנת.

זה היה בתחילת שנות השמונים של המאה שעברה. אני ועוד תלמיד מהתיכון שלמדתי בו נהגנו לבלות בחדר המחשבים של בניין רוס באוניברסיטה העברית. באותה תקופה שודרה ברדיו תוכנית חידונים שנקראה ״עד 120״. הרעיון היה פשוט: הקריין שואל 10 שאלות, שהתשובה לכל אחת מהן היא מספר. המאזינים צריכים להתקשר לתחנה והראשון שעונה את התשובה הנכונה מקבל תקליט מתנה. אחרי שהצטברו 10 מספרים, מגיע השלב שעניין אותי: צריך היה לקחת את עשרת המספרים ובאמצעות 4 פעולות חשבון בינהם להגיע למספר 120. הראשון שהתקשר לאולפן עם התרגיל הפתור קיבל 10 תקליטים. בדרך כלל, היה די קשה להגיע בדיוק למספר, ולכן ניתן היה לעגל תוצאות של חילוק. על תשובה מעוגלת חילקו פרס קטן יותר (2-4 תקליטים, תלוי במספר הפותרים).

אחרי מספר נסיונות לפתור את החלק המתמטי בעזרת נייר ועפרון, החלטנו לנצל את מחשבי האוניברסיטה לטובת הפרס הנחשק. תכנית מחשב שתעבור על כל האפשרויות הייתה מחוץ לתחום במשאבים שהיו זמינים לנו אז (נדמה לי שזה היה מחשב VAX-11/780, שהריץ גרסת יוניקס של ברקלי), וכנראה גם לא היום – מדובר בכטרליון תרגילים אפשריים – אבל בעזרת יוריסטיקה פשוטה יחסית הצלחנו לכתוב תוכנית שתמצא פתרון בזמן סביר. העניין היותר מורכב בשלב הזה היה החלק הלוגיסטי: להביא רדיו למעבדה, להקשיב לתוכנית, להזין את המספרים ואז לרוץ לטלפון הציבורי בקומה השניה ולהתקשר לאולפן.

בסופו של דבר עליתי לשידור מספר פעמים וצברתי בסה״כ כ-10 תקליטים, בינהם התקליט Hotter then July של סטיבי וונדר.

עוד שדרוג קטן לבלוג.
הפעם העברתי את השרת מ apache ל nginx, ועל הדרך הפעלתי HTTP/2.
זה אמור לשפר את הביצועים, למרות שאני לא ממש מרגיש בזה בנתיים.

למעוניינים, המדריך הזה מסביר על התקנת nginx, והגדרות HTTP/2. כאן תמצאו הסבר על ההגדרות הדרושות ב nginx לטובת הפעלת WordPress במקום mod_rewrite של apache.

התוצאה הסופית של כל ההגדרות האלה, כפי שנשמרה בקובץ ‎/etc/nginx/sites-available/default היא זו:

server {

        listen 443 ssl http2 default_server;
        listen [::]:443 ssl http2 default_server;
        include snippets/gzip.conf;

        ssl_certificate /etc/nginx/ssl/live/yehudab.com/fullchain.pem;
        ssl_certificate_key /etc/nginx/ssl/live/yehudab.com/privkey.pem;
        ssl_dhparam /etc/nginx/ssl/live/yehudab.com/dhparam.pem;

        root /var/www/yehudab.com;

        index index.html index.htm index.php index.nginx-debian.html;

        server_name yehudab.com;

        location / {
                try_files $uri $uri/ =404;
        }

        location /blog/ {
                try_files $uri $uri/ /blog/index.php?$args;
        }
        location ~ \.php$ {
                include snippets/fastcgi-php.conf;
                fastcgi_pass unix:/run/php/php7.0-fpm.sock;
        }

        location ~ /\.ht {
                deny all;
        }
        include snippets/expires.conf;
}

server {
       listen         80;
       listen    [::]:80;
       server_name    yehudab.com;
       return         301 https://$server_name$request_uri;
}

לאחר סיום ההגדרות, ניתן לוודא את תמיכת האתר ל HTTP/2 באמצעות דף הבדיקה של KeyCDN.

רק שניה מפרידה בין השעה 03:14:07 ל 03:14:08 בתאריך: 19 בינואר 2038. לכאורה, זה לא צריך לעניין אף אחד. אבל אם אתה יוניקס/טיים גיק כמוני, התאריך הזה מייד אמור להדליק לך נורה אדומה.
למה? כי בשניה הזאת יעברו בדיוק 2,147,483,648 (או 2 בחזקת 31) שניות מתאריך 1.1.1970 בשעה 00:00:00. מחשב לינוקס בארכיטקטורת 32 ביט לא יכול להציג את הזמן הזה.
נסו להריץ את הפקודה הבאה על מחשב הלינוקס הקרוב:

date --date='@2147483647'

או במערכות מבוססות BSD (כמו macOS), את הפקודה הזאת:

date -r 2147483647

זה אמור לעבוד בלי בעיה. אבל אם תוסיפו שניה נוספת (כלומר להחליף את ה-7 ב-8), אתם עלולים לראות משהו כזה:

לעומת זאת, על מחשב 64 ביט, התוצאה תקינה:

אז למה זה מעניין עכשיו, ומה איכפת לי ממשהו שיקרה בעוד קצת יותר מ-20 שנה?

קודם כל, כי הזמן עובר. 20 שנה נשמע כמו המון זמן, אבל אם תסתכלו סביבכם בחדר, תראו לא מעט מכשירי חשמל שעובדים 20 שנה ויותר. תוסיפו לזה את העובדה שהיום כמעט כל מכשיר (ממנורה ועד טלוויזיה) מחובר לאינטרנט, ותבינו שיתכן שזו פצצת זמן שנדרכת עם כל קניה של מכשיר חדש שנעשית היום. וזה עוד בלי להזכיר מטוסים, בתי חולים, מערכות רכב (מישהו מוכן להיכנס למכונית אוטונומית ב 2038?) רמזורים, מעליות.

צילום המסך העליון, לדוגמה, נלקח ממחשב Raspberry Pi שמחובר למערכת ההשקיה בגינה שלי.

האם הוא ישרוד עד 2038? אולי. עד עכשיו, החלפתי בממוצע מחשב השקייה כל 10 שנים: הראשון בגלל הבטרייה שזלגה, והשני עדיין עבד, רק שרציתי להחליף אותו בדגם שמאפשר תכנות דרך הרשת במקום ממשק לא ידידותי. למזלי, ה 19 בינואר יוצא בחורף, כך שיהיו לי כמה חודשים טובים לדאוג למחליף במידת הצורך.

ולמה נזכרתי בכל זה עכשיו? כי מחר (2 ביולי 2017) יעבור מספר השניות את סף ה 1.499 מיליארד, ובעוד שבועיים (14 ביולי) הוא יעבור את סף ה 1.5 מיליארד.

השעון מתקתק…

7:00 שעון מעורר (מפעיל סנוז)
7:09 שעון מעורר (מכבה סנוז)
7:10 מייל (פרטי)
7:11 ג׳ימייל (עבודה)
7:12 פייסבוק
7:13 טוויטר
7:30 מוביט קרפול (מאשר בקשת קרפול)
7:31 פייסבוק מסנג׳ר (תיאום סופי של מקום ושעה)
7:55 וייז
7:56 אוברקאסט (שומע Rocket)
8:00 מוביט קרפול (מאשר איסוף נוסע)
8:15 גז טרקר פלוס (רושם מילוי דלק)
8:35 פייסבוק (מחכה למכונת קפה בעבודה)
8:42 גוגל אות׳נטיקטור (לוגין ל AWS)
9:35 גוגל הנגאאוט (עבודה)
10:00 טלפון (מהבנק – מבקש שיתקשרו ב 17:00)
11:05 ספארי (וואינט)
11:25 גוגל אנליטיקס (עבודה – מתגאה בתוצאות – לוקח צילום מסך)
11:26 פינפוינט (מסמן על הצילום)
11:27 ג׳ימייל (שולח צילום)
12:01 ג׳ימייל (בודק אם תן ביס הגיע)
12:30 וואטסאפ (תזכורת לשלם לועד הכיתה למסיבת סיום)
12:31 ביט (מעביר תשלום למסיבה)
13:30 ספארי (בודק באג באתר)
13:31 מוביט (משווה מול האתר – אין באג)
14:10 פינגדום (בודק אפטיים של הבלוג על השרת החדש – 99.97%)
16:55 טלפון (מהבנק – הקדימו)
17:30 אצה (מזמין פיק אפ)
17:31 וייז
17:32 אוברקאסט (שומע ATP)
18:15 אצה (תשלום באפליקציה)
19:15 לוח שנה (בודק מתי לאסוף את הילדה מהחוג)
20:20 נטפליקס (עונה 5 בית הקלפים)
22:34 פרומט (SSH לשרת החדש לתקן באג בווידג׳ט מזג האוויר)
23:12 שעון מעורר (מכוון למחר ישר לקום ב 7:09)
23:15 ספארי (כותב את הפוסט הזה)
23:42 תמונות (מעלה את צילום המסך שלמטה לדרופבוקס)
23:45 דרופבוקס (משנה שם)
23:46 פרומפט (מוריד את הצילום מדרופבוקס לשרת)
23:58 ספארי (מפרסם את הפוסט)
23:59 מטען, מצב מטוס

בעידן שבו הבלוגים הולכים ונעלמים, קצת מוזר לכתוב פוסט חדש כאן ולא בפייסבוק, או טוויטר. בכל זאת, אם מישהו עדיין מקבל עדכונים על פוסטים חדשים, או שסתם הגיע לכאן מגוגל, נסו לקרוא את הפוסט כאילו עכשיו 2006 ובלוגים זה הדבר הכי מגניב שיש.

דבר ראשון, בקטנה, שדרוג מתחייב לגרסה האחרונה (4.8).

חוץ מזה, תוסף חדש: Yoast SEO, כי פייסבוק דורש מטה תגיות, וזה הכי קל.

אבל הכי חשוב, החלפתי את שרות האירוח מאכסון משותף על NearlyFreeSpeach לשרת וירטואלי פרטי של Scaleway. בחרתי בשרת מבוסס ARMv8 כך שהמחיר יוצא כמעט אותו דבר (3$ בראשון, 3€ באחרון), כשכאן אני מקבל שרת פרטי, יכול להריץ עליו מה שאני רוצה, וגם הביצועים טובים הרבה יותר. כמובן, אני צריך לדאוג לבד לשדרוגי תוכנה, אבטחה, גיבויים וכד׳, אבל זה חלק מהעניין. המדריך ב LinuxBabe יכול לעזור כאן.

Scaleway לא כ״כ אוהבים ששולחים מייל מהשרת שלהם (כדי שלא ישמשו לספאם), אז נרשמתי לשירות mailgun שמאפשר לשלוח עד 10,000 מיילים בחודש בחינם. הוא עובד יחד עם התוסף המקביל ב WordPress. באתר wpbeginner יש הסבר מפורט איך להשתמש בשניהם.

דבר אחרון, העברתי את האתר לעבוד דרך https, כי בכל זאת 2017. המדריך הנ״ל מ LinuxBabe מסביר איך לעשות את זה בחינם דרך Let's Encrypt.

עדכון קליל של גרסת הבלוג ל 4.5 ותבנית ל 2016.

לפני מספר חודשים התווספה באתר IsraelWeather תצוגה של מדד עומס הקור. רק היום התפניתי לתקן גם את הווידג׳ט והעלתי את גרסה 2.4.

מוזמנים להוריד את הגרסה האחרונה מכאן.

בעלי OS X 10.7.5 ומעלה: אחרי הורדת הזיפ ופתיחתו, יש ללחוץ על הקובץ שנפתח עם כפתור ימין של העכבר ולבחור Open מהתפריט. אחרת תיתקלו בהודעת שגיאה של ה Gatekeepr.

לאחר מכן, יש ללחוץ על הווידג׳ט המוצג, ולרענן אותו ע״י שילוב המקשים ⌘+R.

הווידג׳ט זמין למחשבי מק בלבד.

[פוסט זה הוא תרגום של מדריך המשתמש הרשמי של Scratch. תוכלו להוריד את המדריך באנגלית מדף העזרה באתר. הזכויות למקור שמורות ל Lifelong Kindergarten Group, MIT Media Lab. מופץ ברשיון CC-BY-SA 2.0]

סקראץ׳ (Scratch) היא שפת תיכנות שמאפשרת ליצור סיפורים אינטראקטיביים, אנימציות, משחקים, מוזיקה ואומנות.

המדריך הזה יאפשר לכם ליצור פרויקט בסקראץ׳.

ליצירת פרויקט חדש, גשו לאתר: http://scratch.mit.edu. אם האתר נפתח באנגלית, ניתן לשנות את שפת הממשק מהתפריט בתחתית הדף. לאחר מכן, לחצו על הכפתור צור.

אם יש לכם כבר חשבון בסקראץ׳, הכנסו למערכת כדי שהפריוקט שלכם ישמר.

1 – התחילו לזוז

גררו לבנת זוז לאזור התסריטים.

לחצו על הלבנה כדי לגרום לחתול לזוז.

2 – הוסיפו צלילים

גררו לבנת נגן בתוף וחברו אותה ללבנת הזוז.

לחצו והקשיבו.
אם לא הצלחתם לשמוע, בדקו שהרמקול במחשב שלכם מופעל.

תוכלו לבחור סוג אחר של תופים מהתפריט.

3 – התחילו ריקוד

הוסיפו לבנת זוז חדשה. לחצו בתוך הלבנה והוסיפו סימן מינוס.

לחצו על כל אחת מהלבנים כדי להריץ את כל הערמה.

הוסיפו לבנת נגן בתוף חדשה, והחליפו את סוג התוף מהתפריט. לחצו להרצה.

4 – שוב ושוב

גררו לבנת חזור והצמידו אותה לראש הערמה. הפה של לבנת החזור צריך לעטוף את שאר הלבנים.

כדי לגרור את הערמה, יש לתפוס אותה מהלבנה העליונה.

תוכלו לשנות את מספר החזרות שיבוצעו.

לחצו כדי להריץ.
אפשר ללחוץ על כל אחת מהלבנים להרצת הערמה כולה.

5 – אמרו משהו

לחצו על קטגוריית המראה וגגרו החוצה לבנת אמור.

לחצו בתוך לבנת האמור והקלידו כדי לשנות את המילים. לחצו כדי לנסות.

אחר-כך, חברו את לבנת האמור להתחלה.

6 – דגל ירוק

גררו לבנת וחברו אותה להתחלה.

בכל פעם שלוחצים על הדגל הירוק, התסריט מתחיל לפעול.
להפסקה, לחצו על כפתור העצור.

7 – שנו צבע

עכשיו, נסו משהו שונה…

גררו לבנת שנה אפקט.

לחצו כדי לראות מה קורה.

8 – לחיצה על מקשים

חברו לבנת

עכשיו, לחצו על מקש הרווח במקלדת שלכם.

תוכלו לבחור מקש שונה מהתפריט

9 – הוסיפו רקע

תוכלו להוסיף רקע לבמה.

לחצו כדי לבחור רקע חדש.

בחרו רקע מהספריה (למשל "spotlight-stage").

לחצו אישור.

הרקע החדש מופיע כעת על הבמה.

10 – הוסיפו דמות

כל אוביקט (משתתף) בסקראץ׳ נקרא דמות.
להוספת דמות חדשה, לחצו על אחד הכפתורים האלה:

כפתורי הוספת דמות:

בחרו דמות מהספריה

ציירו דמות משלכם

העלו דמות/תמונה מקובץ

צלמו תמונה (ממצלמת רשת)

כדי להוסיף את הדמות הזאת:

לחצו על ואז לחצו על קטגורית אנשים ובחרו את הדמות "cassy dance" (קייסי רוקדת).

תוכלו לגרור את הדמויות ולמקם אותן על הבמה.

11 – חקרו!

עכשיו תוכלו להגיד לדמות מה לעשות. נסו את האפשרויות הבאות או חקרו בעצמכם.

הוסיפו צליל:

לחצו על לשונית הצלילים. תוכלו לבחור צליל . (בפורמט AIF, MP3 או WAV)

עכשיו לחצו על לשונית התסריטים וגררו לבנת נגן צליל לתסריט. בחרו את הצליל מהתפריט.

שנו תלבושות:

לכל דמות יכולות להיות מספר תלבושות.
לשינוי התלבושת הנוכחית, לחצו על לשונית התלבושת.
אחר-כך לחצו על תלבושת שונה לדמות.

צרו אנימציה:

תוכלו ליצור אנימציה ע"י החלפת תלבושות.
לחצו על לשונית התסריטים.
צרו תסריט שמחליף בין התלבושות.

12 – טיפים!

תנו שם לפרויקט שלכם.

לרעיונות נוספים, לחצו על טיפים:

חלון הטיפים מראה דוגמאות תסריטים שבהם תוכלו להשתמש בפרויקט.

הוא גם מסביר מה כל אחת מהלבנים של סקראץ׳ עושה.

שמור ושתף

כדי לשמור את הפרויקט ברשת, הקפידו להתחבר לאתר.

(אם תרצו לשמור את הפרויקט במחשב שלכם, לחצו על תפריט קובץ ובחרו באפשרות: ״הורד למחשב שלך״.)

כאשר אתם מוכנים, לחצו על

דף פרויקט

לחצו לקבלת מסך מלא.

לחצו כדי שאחרים יוכלו לצפות ולשחק בפרויקט שלכם. כאשר אתם משתפים, אחרים יכולים לבקר ולשחק בפרויקט שלכם.

הוסיפו הערות לפרויקט.

מה עכשיו? תוכלו ל לקבלת רעיונות.

כדי ללמוד עוד, לחצו או גלשו אל http://scratch.mit.edu/help (אנגלית).

למי שרוצה להעמיק עוד יותר, מומלץ לקרוא את הספר בעברית: עקרונות ומושגים במדעי המחשב דרך Scratch, מאת מיכל ארמוני ומוטי בן-ארי. ניתן להוריד את הספר בחינם. שימו לב: הספר נכתב לגרסה 1.4 של סקראץ׳. ניתן להוריד מאותו קישור דף הסבר על השינויים בגרסה 2.

1. לראשונה מאז הקמת הבלוג החלפתי את ערכת העיצוב לערכת העיצוב האחרונה של WordPress: Twenty Fourteen. השינוי המהותי (פרט לצבעים) הוא תמיכה ב Responsive Design, כך שהבלוג יוצג מעתה בצורה טובה גם על מכשירים ניידים. קצת מאוחר, אבל better late then never.
2. בעקבות שינויים באתר IsraelWeather התגלתה תקלה בווידג׳ט מזג האויר. בזכות הארכיטקטורה החדשה התקלה תוקנה בשרת הביינים, כך שאין צורך להתקין גרסה חדשה של הווידג׳ט. אם התחזית לא מוצגת, לחצו על הווידג׳ט עם העכבר, ואחר-כך ⌘+R במקלדת. מי שעדיין לא התקין מוזמן לעשות זאת ע״פ ההוראות בפוסט הקודם.

אחרי כמעט 3 שנים שבהן לא הפצתי גרסה חדשה לווידג׳ט מזג האויר, העלתי היום את גרסה 2.3. הגרסה הזו כוללת שינוי בארכיטקטורת שליפת הנתונים של הווידג׳ט, כך שבמקום לגשת ישירות לאתר IsraelWeather, השליפה נעשית מול שרת יעודי שהקמתי לטובת הווידג׳ט. השרת הזה שולף מראש את הנתונים הגולמיים ומעבד אותם, כך שהתוצאה הסופית אמורה להיות מהירה יותר. זה גם יאפשר לי לתמוך טוב יותר בשינויים עתידיים באתר IsraelWeather, וכן שילוב ב Notification Center, אחרי יציאת גרסה 10.10 .

מוזמנים להוריד את גרסה האחרונה מכאן.

בעלי OS X 10.7.5 ומעלה: אחרי הורדת הזיפ ופתיחתו, יש ללחוץ על הקובץ שנפתח עם כפתור ימין של העכבר ולבחור Open מהתפריט. אחרת תיתקלו בהודעת שגיאה של ה Gatekeepr.

הווידג׳ט זמין למחשבי מק בלבד.

פחות משבוע אחרי הפרסום הראשון של נתוני התחבורה הציבורית בפורמט תיקני, עלה לאויר שרות חופשי לתכנון מסלולי נסיעה המבוסס על הנתונים אלה. ניתן לתכנן נסיעה בתחבורה ציבורית מכל מקום לכל מקום בארץ, אם כי לא כל חברות התח"צ מכוסות. בולטת בהעדרה רכבת-ישראל. השרות הוא נסיוני, והכתובת והשרת יוחלפו בקרוב. בנתיים מוזמנים לנסות ולשלוח תגובות למטה.

שימו לב! השרות מוגש as-is. אין שום הבטחה לתקינות הנתונים מבחינת האפשרות לנסוע במסלול, יעילות המסלול, זמנים, מספרי הקוים, או מחיר הנסיעה (אם וכאשר יפורסם).
שוב תודה לחברי ומנהלי עמותת המקור על התמיכה בפרויקט.

משרד התחבורה החל לפרסם לפני כשבוע מאגר מידע חדש הכולל לוחות זמנים ונתיבים של התחבורה הציבורית בארץ. המאגר מפורסם לפי תקן פתוח של גוגל שנקרא GTFS. במסגרת שיתוף פעולה של מספר חברים ברשימת התפוצה של המקור, הקמנו פיילוט שמדגים את יכולות המאגר. הקוד בפיילוט מבוסס על פרויקט OpenTripPlanner. תודה לירון על עבודת התרגום, ולשאר החברים על העידוד והתמיכה.

עד להקמת שרת ציבורי, ניתן להתרשם מצילומי המסך:

מסלול שלם:

התמקדות על מקטעים:

גרסה להדפסה:

ההסבר בהמשך מיועד למי שרוצה להקים שרת. לא למי שרוצה לחשב מסלול !! (מה שנקרא: Don't try this at home).

להקמת השרת, יש לבצע את הפעולות הבאות: (זה הרקע. הקוד בפסקה הבאה מבצע את הפעולות)

לוודא שאזור הזמן של השרת הוא Asia/Jerusalem.
להוריד ולפתוח את הקוד של OpenTripPlanner (גודל הקובץ כ 90MB) וליצור קישור סימבולי ל / .
להוריד ולפתוח קובץ Open Street Map של ישראל מהאתר cloudmade.com (גודל הקובץ 22MB).
למצוא את כתובת קובץ ה GTFS מאתר מאגרי המידע של הממשלה, ולהוריד אותו. מכוון שהקובץ מוגש (זמנית?) משרת ftp ולא http, צריך לארח אותו מחדש על שרת אחר. בדוגמאות הקוד בהמשך האירוח הוא בשרת מקומי

$ date
# Make sure timezone is correct. If not, run the command:
# $ sudo ln -sf /usr/share/zoneinfo/Asia/Jerusalem /etc/localtime
# make sure ntp is installed and running. if not, follow these instructions: <a href="http://www.ehow.com/how_8251011_sync-time-centos.html">http://www.ehow.com/how_8251011_sync-time-centos.html</a>
$ mkdir ~/GTFS
$ cd ~/GTFS
$ curl -L -O "http://maps5.trimet.org/otp-dev/otp.zip"
$ curl -L -O "http://downloads.cloudmade.com/asia/western_asia/israel/israel.osm.bz2"
$ curl -L -O "ftp://199.203.58.18/israel-public-transportation.zip"
# !! replace IP above with correct IP
$ unzip otp.zip
$ bunzip2 israel.osm.bz2
$ sudo ln -s ~/GTFS/otp /
$ ln -s ~/GTFS/israel.osm /otp/cache/osm/

יש לערוך מספר קבצי הגדרות:

$ vi /otp/graph-builder.xml
# Line 13, change properties to 'name="path" value="/home/yehuda/GTFS/israel-public-transportation.zip"'
#              (or whatever path you placed the file in)
# Line 40, change file name of OSM from or-wa.osm to israel.osm (just file part)
$ vi /otp/bin/build-graph.sh
# Line 1, change -Xmx2048m to -Xmx6114m. If you have more memory, put as much as possible
$ vi /otp/bin/start-server.sh
# Line 1, change -Xmx2048m to -Xmx4096m. If you have more memory, put as much as possible

בניית הגרף (משלב נתוני OSM עם נתוני תח"ץ)

$ cd /otp
$ bin/build-graph.sh >& ~/GTFS/build-graph.err
# might take 15-30 minutes depending on processor power and memory
$ ls -l /otp/Graph.obj
# should be around 1GB

אחרי הריצה חשוב לוודא בלוג שאין תעופה בגלל חוסר זכרון !!

עכשיו אפשר להריץ את השרת האפליקטיבי:

$ cd /otp
$ bin/start-server.sh
# Wait for line: "Winstone Servlet Engine v0.9.10 running..."

עכשיו אפשר לפתוח דפדן לכתובת : http://localhost:8080/opentripplanner-webapp/index.html (אם השרת אינו מקומי, להחליף localhost בכתובת השרת). ולנסות לחשב מסלול.

תרגום לעברית:
לבדוק האם הקובץ ‎/otp/webapps/opentripplanner-webapp/js/otp/locale/Hebrew.js‏ קיים. אם לא, להוריד אותו מכאן ולשמור בנתיב הנ"ל. אחר-כך, יש לבצע מספר תיקונים בקוד:

$ vi /otp/webapps/opentripplanner-webapp/index.html
# line 2, add 'dir="rtl"' to html tag
# line 53, duplicate this line and change file name to "js/otp/locale/Hebrew.js"
$ vi /otp/webapps/opentripplanner-webapp/js/otp/config.js
# line 12, change otp.locale.English to otp.locale.Hebrew (at end of line)
# line 175, change value of 'enabled' to 'true'
# line 177, add this to end of string:
# + '<div style="margin:10px auto;width:205px"><a href="http://www.opentripplanner.org/"><img src="images/logo-otp.png" title="OpenTripPlanner" /></a>' +  '<a style="margin:0 10px" href="http://www.hamakor.org.il/"><img src="images/logo-hamakor.png" title="עמותת המקור" /></a>' + '<a href="http://www.hetz.biz/"><img src="images/logo-hetz.png" title="חץ ביז" /></a></div>'
$ vi /otp/webapps/opentripplanner-webapp/js/otp/locale/Hebrew.js
# line 28, change title to: "אודות האתר"
# line 29, change content to:
# 'אתר זה הוקם ע"י יהודה ב. על בסיס נתוני "לו"ז ומידע גאוגראפי בתחבורה הציבורית" הזמינים מאתר <a href="http://data.gov.il/">data.gov.il</a> ועל בסיס תוכנת הקוד הפתוח <a href="http://www.opentripplanner.org/">OpenTripPlanner</a>.' + '<br>' + 'תרגום התוכנה לעברית בוצע ע"י ירון שהרבני. אירוח אתר זה בחסות <a href="http://www.hamakor.org.il/">עמותת המקור</a> ובאדיבות <a href="http://www.hetz.biz/">חץ ביז</a>.' + '<br>' +  'תנאי שימוש: עמותת המקור עושה כמיטב יכולתה בכדי לספק שירות זה על בסיס נתונים מדוייקים ועדכניים אולם ייתכנו טעויות. המידע ניתן כפי שהוא ללא אחריות. ראו גם <a href="http://data.gov.il/dataset/383">תנאי שימוש של משרד התחבורה</a>.'

עכשיו לרפרש את הדפדפן ולהנות מההמשק העברי. יתכן שתתקבל הודעה על כשלון בחישוב המסלול. במקרה זה, יש לבחור תאריך חדש לחישוב בתחום המכוסה על-ידי הקובץ (יום הורדת הקובץ ועד שבועיים קדימה)

אחרי פניות רבות בעניין מאקו VOD, חזרתי לבדוק את המצב שם ולראות איך ניתן לצפות בשידורים על מק ולינוקס ללא שימוש בסקריפטים. מסתבר שמאקו עברו בחלק מן הסדרות לנגן פלאש, שבסך הכל פועל לא רע. לסדרות אחרות (כמו רמזור), נדרשים עדיין מעקפים לצפיה במק. הפתעה לטובה היתה לי דווקא בלינוקס (נבדק על אובונטו 11.10), אבל נתחיל קודם במק:
נכון לעכשיו, ניסיון של custup (ספקית הווידאו ברשת של מאקו) לתמוך במק יחד עם ישום לא מוצלח של flip4mac גורמים לבעיה. כדי להתגבר עליה, יש להתקין את הנגן VLC, ולגרום לאתר לחשוב שאנחנו רצים דווקא על חלונות. אני אדגים את השיטה על סאפרי, אבל ניתן ליישם באופן דומה על פיירפוקס עם התוסף User Agent Switcher.

בספארי, צריך לבחור בתפריט הראשי Prefrences ושם בטאב ה Advanced, לבחור את האפשרות: Show Develop menu in menu bar. נסגור את החלון ונאתחל את ספארי.

יופיע תפריט חדש: Develop ושם נבחר בתת-התפריט User Agent את האפשרות Safari 5.1 – Windows. בעקרון אפשר לבחור כל כניסה אחרת המכילה את המילה Windows, אבל זו נראית לי הכי בטוחה (וגם תעזור לשמור על הסטטיסטיקות של ספארי, במקרה שמישהו במאקו בודק אותן).

שימו לב שהבחירה משפיעה רק על הטאב הנוכחי. עכשיו ניגש לדף התוכנית במאקו. נקבל את החלון הבא, ובו יש ללחוץ על הכתפור Click to Play:

יפתח טאב חדש ובו הווידאו ינסה לנגן. רוב הסיכויים שהוא יכשל, וכאן יש להעתיק את ה URL מראש הדף ולהדביק ב VLC.

ב VLC, נבחר את האפשרות File->Open Network ונדביק את ה URL.

צפיה מהנה

שוב שינוי קל בווידג'ט מזג האויר בעקבות שינויים באתר IsraelWeather. מוזמנים להוריד את העדכון מכאן.

תודה לנרי על הדווח.

6:30 – מתעורר. השעון מכוון ל 7:00, אבל אני אוהב לקום קצת קודם, לשתות קפה בנחת ולקרוא קצת מיילים באייפד שמונח לידו. בלילה קיבלתי שני מיילים מהעבודה עם קבצי וורד מחוברים, והאייפד פותח אותם בלי בעיה.

7:00 – השעון המעורר של האייפון מצלצל. זמן להעיר את הילדה.

7:45 – אורז את האייפד בתיק, האייפון בכיס, ומקפיץ את הילדה לבית הספר. בדרך אני מתלבט אם היא כבר מספיק גדולה לקבל את הנאנו החדש למתנה. אני בטוח שהיא תאהב את שעון המיקי מאוס החדש.

8:00 – בדרך לעבודה. מחבר את האייפון למערכת של האוטו, ושומע את הפודקאסט של 5by5 לסיכום ההכרזה של האייפון 4S. את האוטו קיבלתי בליסינג לפני חצי שנה בערך. היו לי שני דגמים שהתלבטתי ביניהם, אבל לדגם השני היה רק חיבור לווינדוס מוביל, אז בחרתי את זה.

8:10 – עוצר בפז לתדלק ולשטוף את האוטו. בזמן שהאוטו בשטיפה נכנס לקנות קפה. לפני התשלום, מוציא את האייפון ומראה לקופאי את הקוד שלי באפליקציה של Yellow באייפון. יש להם מבצע של כוס ששית חינם. יושב ליד אחד השולחנות שצופים על השטיפה. בנתיים, מוציא את האייפד כדי לענות על המיילים מהלילה. האייפד מוצא את ה Wi-Fi של המקום, אבל אי אפשר לגלוש דרכו. מוציא את האייפון מהכיס ומפעיל Personal Hot Spot. אחרי כמה דקות, ניגש אלי מישהו ושואל אם אני מצליח לגלוש. כן, אני עונה, דרך האייפון. הוא אומר "אהה" וחוזר לשולחן שלו.

9:20 – מגיע לעבודה. לא מזמן החלפנו את סביבת הפיתוח שלנו מווינדוס למק. על השולחן של כל אחד מהמפתחים מונח מק בוק פרו 2011 חדש. מגיע לשולחן שלי. מוציא את המק והאייפד מהתיק, האייפון מהכיס ומתחיל לעבוד. עכשיו אנחנו מפתחים אפלקצית מובייל חדשה. חלק ממנה נייטב, וחלק הוא Web App. זה החלק שלי. את הדיבאג אני עושה בספארי על המק, ואחר-כך בודק על האייפון והאייפד. האינדרואיד של ה QA מונח במגירה. משום מה, נראה לי שהוא לא ייצא משם היום.

18:00 – יוצא הביתה. בדרך חזרה שומע את סוף הפודקאסט.

21:00 – הילדה במיטה. מתיישב מול הטלוויזיה, ומוציא את האייפד לבדוק מה יש היום. האתר של הוט לא מתפקד באייפד כבר כמה ימים. היום לוח המשדרים מציג טבלה ריקה. חושב אם כדאי לכתוב להם סקריפט תיקון ובנתיים מזפזפ.

23:00 – במיטה. בודק עדכונים אחרונים באפליקציית טוויטר לאייפון, וחושב על זה שכבר המון זמן לא כתבתי בבלוג.



עוד עדכון לווידג'ט מזג האויר. הפעם, בנוסף להתאמת הווידג'ט בגלל השינויים באתר Israel Weather, גם תוספת של יומיים לתחזית. ההורדה מכאן.

בעקבות הוספת נתוני הלחות היחסית באתר IsraelWeather נשבר ווידג'ט מזג האויר. משתמשי מק מוזמנים לשדרג לגרסה 1.8 שמתקנת את התקלה, וכן מציגה את הלחות היחסית באמצעות tooltip. שדרגו מכאן.

הנה מה שהגיע אלי במתנה היום בדואר:

וזו הכתובת על הצד האחורי:

בהחלט עוד לא מאוחר להוריד את הבטא האחרונה (נכון לעכשיו היא השמינית במספר), ומי שמוריד מהקישור הזה גם עוזר לתרום משחקים לשני גורי פיירפוקס חמודים שגדלים בגן החיות ב Knoxville, Tennessee.

בעקבות גרובר החלטתי להיפטר מהתוספת "ארכיון הבלוג" (שאצלי עוד הופיעה באנגלית) מכל דפי הבלוג, כולל: פוסטים, קטגוריות, ארכיון לפי חודשים ודף ה"אודות". הרי כל מה שקוראים כאן הוא ממילא מארכיון (כן, אפילו הפוסט הזה שהוא חם מהתנור עכשיו), אז מה הטעם?

גם אני הלכתי לישון לפי שעון חורף מתוך הנחה שיש לי שעה נוספת וקמתי לפי שעון קיץ כי התחיל אור בחוץ והגוף עדיין רגיל. כדי להעביר את הזמן עברתי בין שעוני הבית (14+ למי שמתעניין) כדי לראות שלא שכחתי אף אחד, וכדי לראות שכל מי שאמור להתעדכן אוטומטית אכן עשה את זה. כחלק מסבב השעונים ניגשתי גם לעדכן את אזור הזמן של הבלוג הזה. בהתחלתי החלפתי את UTC+3 ב UTC+2, אבל אז שמתי לב שההודעה המצחיקה (Unfortunately, you have to manually update this for Daylight Savings Time. Lame, we know, but will be fixed in the future) שהופיעה בעבר מתחת לשדה אזור הזמן נעלמה. חיפוש חוזר במעלה הרשימה גילה שניתן לבחור את ירושלים או תל-אביב ולקבל (אחרי שמירה) את ההודעה הזאת במקומה:

חיפוש קצר העלה את הדיון הזה שלפיו גם גרסה 2.8 (שבה הייתי קודם) אמורה לתמוך בעדכון אוטומטי ולא ברור לי כ"כ למה הפיצ'ר הזה לא עבד אצלי קודם, אבל העיקר שמעכשיו יש לי פחות שעון לעדכן.
אה… ואף מילה על חרדים, יום כיפור ואם צריך או לא לאחר את המעבר לשעון חורף.

מי שנתקל בבעיות מוזמן להגיב (מצד שני, אם הבעיה היא במנגנון התגובות, אז אכלתי אותה…)

רבים וטובים נוטשים לאחרונה את פיירפוקס לטובת כרום או אופרה. כמעט כולם מציגים את עניין המהירות (במיוחד על לינוקס) כסיבה הראשית לנטישה. מוזילה שמה את שיפור המהירות של פיירפוקס כאחד היעדים העיקריים של גרסה 4, והשחרור של הבטא הרביעית של פיירפוקס 4 הוא סיבה טובה לבדוק האם ההבטחה מתממשת.

בתור התחלה, חזרתי על מבחן ה SunSpider שביצע CHAOS6, כאשר המטרה היא לבחון את פיירפוקס מול המתחרים העיקריים (כרום ואופרה), אבל גם להשוות את גרסת החלונות מול גירסת לינוקס. הגרסאות שנבדקו הן: פיירפוקס 3.6.8, פיירפוקס 4.0b4, כרום 5 (כרומיום בלינוקס), ואופרה 10.61. מערכות ההפעלה הן XP SP3 ו – Xubuntu 10.04. התוצאות הן די טובות מבחינת פיירפוקס, כאשר שיפור הביצועים הוא קצת פחות מפי 2 על חלונות ופי 2.3 על לינוקס. ולא פחות חשוב: הפערים בין גרסאות הלינוקס וחלונות של פיירפוקס 4 מבחינת ביצועים צומצמו בהרבה, והם אפילו טובים יותר מהפערים בין גרסאות כרום על פלטפורמות אלה. במבחן זה פיירפוקס עדיין לא שובר את השוק, אבל בהחלט חזר להתחרות בליגה של הגדולים. התוצאות המלאות בגרף המצורף (ערכים קטנים יותר טובים יותר)

בשלב השני הרצתי השוואה שונה לגמרי. כאן לא מדובר על מבחן סינטטי, אלא דף שלם, שכל מטרתו להציג אזורים יפים של קבוצת מנדלברוט. את הדף המקורי כתב Kostas Symeonidis ואני שכללתי אותו כך שיכלול אופטימזציות נוספות מצד אחד, אבל גם הגדלה של רוחב אזור הציור, ו"העמקה" של החישוב (הגדלה של מספר האיטרציות המקסימלי לפני הכרזה על צבע שחור). בנוסף, הכנסתי אפשרות לשימוש ב Web workers, שמאפשרת ניצול טוב יותר של מחשבים עם מספר מעבדים (או ליבות) לטובת החישוב הכבד, וגם מונעת הודעות מעצבנות על סקריפטים תקועים. לטובת המבחן נבחר האזור המוצג למטה (וגם להרצה אצלכם), המתאפיין בכך שיש לו אזורים שחורים רבים (יותר חישובים), וגם האזורים הצבעוניים שלו "עמוקים" למדי. תודה לסיימון על הקורדינטות.

את המבחן הרצתי רק על סביבת חלונות (אין לי מחשב לינוקס מרובה ליבות), והתוצאות מפתיעות ביותר, כאשר כרום נמצא הרחק מאחור (פער של פי 8 על מעבד אחד ופי 5 על שניים) ואופרה אולי נותן פייט יפה על מעבד אחד מול פיירפוקס 3.6, אבל נכשל לחלוטין במבחן ריבוי המעבדים ובוודאי מול פיירפוקס 4.0.

אז נכון, זה רק מבחן אחד, אבל איזה יופי של מבחן…

למי שלא זוכר, לפני כשנתיים יצאה גרסה 3.0 של פיירפוקס. הגרסה כללה שינוי משמעותי במסגרת הדפדפן (מה שקרוי כרום – בלי קשר לדפדן של גוגל), ודרשה התאמות רבות לטובת תמיכה בממשק העברי. ההתאמות האלה צריכות להעשות בנפרד לגרסאות מערכת ההפעלה השונות (חלונות, מק ולינקוס), ולכן בזמנו כאשר יצאה גרסת הבטא העברית הראשונה של פיירפוקס 3, לא יצאה גרסה למק.
כך נראה אז סרגל הניווט בגרסה העברית למק:

מאז, זרמו הרבה מים בירקון, גרסה 3.0 תוקנה לתמיכה בעברית (בין השאר בזכות פצ'ים ששלחתי) והיום יצאה גרסת בטא 4 של פיירפוקס 4 (הראשונה עם תמיכה בממשק עברי). וראו זה פלא, מי לא מופיע בגרסאות להורדה בעברית? נכון, חלונות. אז לא שיש לי משהו נגד משתמשי חלונות (some of my best friends…), ואני בטוח שהבטא הבאה תעבוד כמו שצריך על חלונות ובעברית, אבל תרשו לי בכל זאת להגניב חיוך קטן.

בעקבות הוספת נתוני עומס החום החזויים באתר IsraelWeather נשבר ווידג'ט מזג האויר. משתמשי מק מוזמנים לשדרג לגרסה 1.7 שמתקנת את התקלה, וכן מציגה את עומס החום החזוי באמצעות tooltip. שדרגו מכאן.

עדכון קל לווידג'ט רכבת ישראל, שהפסיק להציג את זמני הרכבות בגלל תקלה בהעברת הפרמטרים לאתר הרכבת.
בהזדמנות זו, הוספתי הצגה של מצב הבקשה לשרת הרכבת, כך שניתן יהיה להבדיל בין מצב שבו הבקשה נשלחה ולא התקבלה תשובה (connecting), מצב שגיאה (bad response) ומצב שבו אין יותר רכבות לאותו היום (–:–).

תודה ליובל שדווח על התקלה.

אחרי חידוש ושיכון מחדש של ווידג'ט מזג האויר, הגיע תורו של ווידג'ט רכבת ישראל. הגרסה הראשונה של הווידג'ט נכתבה כך שתמשוך נתונים מאתר הרכבת הישן, שהיה בלתי שמיש מחוץ לאקספלורר. לאחר שדרוג האתר, לא היה צורך בווידג'ט לטובת תאימות, ולכן דחיתי את העדכון שלו. הסתבר שההתאמה לאתר הרכבת החדש לא הייתה מסובכת במיוחד, והווידג'ט כבר מוכן להורדה מכאן. גם כאן, הווידג'ט מותאם למשתמשי מק בלבד (טיגר ומעלה). יתכן שבעתיד אכין גם חלופות לחלונות וללינוקס.

התפעול של הווידג'ט קצת מסובך יותר מזה של מזג האויר, לכן צרפתי צילומי מסך עם הסברים קצרים.

במצב רגיל מוצגות תחנת המוצא, תחנת היעד, וזמני שלוש הרכבות הקרובות. הזמנים מתעדכנים אוטומטית, כך שבמצב המצולם למטה הרכבת של 7:53 תזוז ימינה בשעה 7:32 ותופיע בתור הרכבת הבאה.

כדי לשנות את מצבי התצוגה או לבחור תחנות אחרות, יש להעביר את הסמן מעל הווידג'ט ואז מופיע כפתור בצורת מפתח שבדי בפינת הימנית התחתונה. לחיצה עליו תפתח את סרגל הכלים, כפי שנראה למטה:

אלו הכפתורים הזמינים במצב סרגל כלים פתוח:

לבסוף, לאחר לחיצה על כפתור בחירת התחנות, יופיע הצד האחורי של הווידג'ט:

לאחר החלפת תחנה או בחירת יום חדש, מתבצעת התקשרות לאתר הרכבת שלוקחת מספר שניות. יש להתאזר בסבלות עד לקבלת זמני הרכבות המבוקשות.

הערה למי כבר מותקן אצלו הווידג'ט הישן: לצערי הגדרות התחנות הישנות לא תואמות לאתר החדש, ולכן תצטרכו לבחור את התחנות מחדש בצד האחורי של הווידג'ט לאחר ההתקנה.

בהזדמנות זו, תודה לבן נתן מעצב הפונט, ול Gilles Landry מעצב האיקונים.

אחד הפרויקטים הראשונים שעשיתי למק (כן, עוד לפני הסקריפטים) היה ווידג'טים לדשבורד. אחד מהם היה ווידג'ט מזג האויר בישראל והשני ווידג'ט רכבת ישראל (שלא פועל כרגע, ואולי עוד אחדש אותו בהזדמנות). הווידג'טים שכנו באתר dashboardwidgets שלאחרונה הפסיק לפעול. לטובת מי שמחפש את ווידג'ט מזג האויר העברתי את דף ההורדה לבלוג הזה, וניתן למצוא אותו כעת כאן. בהזדמנות זו בצעתי גם עדכון קל לרשימת האזורים המוצגים (תודה לרונן על דווח השגיאה).

למי שלא מכיר את הווידג'ט ורוצה לדעת למה להשתמש בו ולא בווידג'ט של אפל, הנה מספר סיבות:

• הוא דובר עברית
• יש רשימה קבועה של אזורי מזג אויר, ואין צורך לחפש בטקסט חופשי
• התחזית לקוחה מאחד מאתרי מזג האוויר המובילים בישראלים: IsraelWeather.co.il ובדרך כלל התחזית שלו מדויקת בהרבה מהתחזית בווידג'ט הסטנדרטי

הניבי מגיע ללא מידע על מכמונות מהירות בישראל. עם זאת, יש תמיכה בקבלת התרעה קולית וויזואלית כאשר המכונית עוברת במהירות מסויימת ומעלה ליד נקודת עניין (POI) מסוג מסויים. רשמית זה מיועד לקבלת התרעה לפני שמגיעים לאזור שבו כדאי להוריד מהירות כמו ליד בית-ספר או בור בכביש, אבל בפועל כולם יודעים מה המטרה.
כדי לנצל את היכולת הזאת, צריך להכין או להוריד קובץ מכמונות מהירות מעודכן בפורמט GPX או CSV, ולהעלות אותו למכשיר באמצעות תוכנת POI Loader המסופקת חינם ע"י גרמין. שוב, יש לציין לחיוב, ישנה גרסה למק או לחלונות.

קובץ המכמונות שהורדתי התקבל דרך קבוצת הדיון 1go – התראה על מכמונות מהירות בישראל באמצעות GPS בגוגל. הקבוצה סגורה, וכדי להוריד את הקבצים צריך להגיש בקשה, כפי שמפורט בפורום TopSpeed.
הקובץ עצמו מפורסם בפורמט תואם iGo (נכון לפרסום הפוסט, הקובץ האחרון הוא: 1go_iGO_091206.zip), ולפני ההעלאה לגרמין צריך לבצע המרה. ההמרה נעשית ע"י קובץ Excel שגם אותו ניתן להוריד דרך הקבוצה.

אחרי שנפתח את ה-zip-ים, נזדקק לשני קבצים מתוכם: האחד נקרא SpeedcamUpdates.spud והשני SpeedcamUpdates 0.99-symbian.xls . צריך לפתוח את קובץ ה Excel וללחוץ על כפתור ה-Import. אחר-כך, יש לבחור בדיאלוג את קובץ ה spud , ללחוץ Open ולוודא שהטבלה מתמלאת. השלב הבא הוא מעבר ללשונית שנקראת symbian (מסומנת בצהוב). בלשונית הזאת נבחר מלבן המכיל את 3 העמודות הראשונות של כל השורות בהן מופיע מידע (כ 400 שורות), כולל שורת הכותרת.

את המלבן הזה נעתיק ונדביק בלשונית חדשה. את תוכן הלשונית החדשה שומרים בפורמט csv. חשוב מאוד: בשם הקובץ הנשמר יש לדאוג לסיומת speed_NN.csv (לדוגמה garmin_speed_60.csv) כדי שהמכשיר ידע שאלה נקודות של מכמונות מהירות. המספר 60 הוא ברירת המחדל להתראת מהירות (בקמ"ש), למרות שבדרך-כלל אין צורך בו משום שהמידע עבור כל מכמונת מופיע בקובץ עצמו. חשוב מאוד: אין לפרסם את הקובץ המומר בכל צורה שהיא.

ישנן מספר בעיות ידועות בהפעלת ה Excel:

• הרצת ההמרה נעשית ע"י הפעלת מקרו. יש לאפשר ל Excel להריץ אותם (נקרא לפעמים Active Content)
• למשתמשי מק: לא ניתן להשתמש ב OpenOffice או NeoOffice, מכוון שהקובץ מכיל קוד ב VB שאינו נתמך ע"י אופן אופיס. לא בדקתי על Office של מיקרוסופט למק.
• בפתיחת הקובץ על חלונות, תתכן הודעת שגיאה על ספריה חסרה. בחלון שנפתח צריך לבטל את
  הסימון ליד השורה שמתחילה ב MISSING, ואז ללחוץ OK.
  

השלב האחרון הוא העלאה של הקובץ למכשיר. לשם כך, נחבר את הניבי בכבל usb למחשב. אחר-כך, יש להריץ את תוכנת ה POI loader, ולוודא שהיא זיהתה את המכשיר. בהמשך יש לבחור את ברירות המחדל, פרט למסך המוצג למטה בו יש לבחור את הפולדר בו שמור ה csv והמידות אותן יש לשנות לקמ"ש/מטרים.

אחרי העלאת הנקודות למכשיר, אפשר להתחיל בנווט כרגיל. בכל פעם שמתקרבים למכמונת, ישמעו שני צפצופים רצופים (בלי קשר למהירות), תוצג הודעה עם מהירות הסף של המכמונת, ותראה נקודה ירוקה על הכביש לסימון המיקום. אם עוברים על מהירות הסף (שהיא בדרך-כלל 10 קמ"ש מעל המהירות המותרת), צבע ההודעה הופך לאדום, ונשמעים צפצופים רצופים כל עוד המהירות גבוהה מהמוגדר.

חסרון מסויים של התהליך המתואר כאן, הוא שהמידע על כוון המכמונת הולך לאיבוד. זה גורם לכך שמקבלים התראה גם בדרך הלוך וגם בדרך חזור, ולעיתים רק כשחוצים את כביש שבו יש מכמונת קרובה.

סעו בזהירות.

הפעם, שינוי קל מהמתכונת השגרתית של הבלוג: לא עוד סקריפט, או עוד אתר שלא פועל, אלא סקירת מוצר. מדובר במכשיר GPS יעודי (PND) של חברת גרמין, מדגם nüvi 1310 (מבטאים בעברית "ניבי" – כמו שם ילד). רכשתי אותו לפני כשבוע, והוא צבר מאז קילומטרז' של כ 500 ק"מ, הכוללים נסיעות עירוניות, בן-עירוניות, נסיעה לאתרי טיולים, והליכה בעיר. גילוי נאות: זהן מכשיר ה GPS הראשון שלי, כך שהביקורת אינה מבוססת על השוואה למוצרים מתחרים. מפאת אורכה, הסקירה מחולקת לשני פוסטים. בחלק השני יסקרו שינויי נתיב תוך כדי נסיעה, עצירות ביניים, נקודות עניין, דיבורית ועוד.

מראה חיצוני והתרשמות כללית

ביד המכשיר מרגיש קצת כבד (162 גר') ועבה (1.6 ס"מ) – גם המסגרת מסביב לשטח התצוגה נראית טיפה עבה מדי. במכונית, לעומת זאת, הוא יושב "טוב" על המעמד המסופק, ובדרך כלל משתלב יפה ברכב. להשלמת המראה ברכב רצוי לטעון את המכשיר בבית מראש, ואז אין צורך להתחבר למצת כל עוד הנסיעה אינה ארוכה מדי.

עוד מבחוץ: בחלק העליון כפתור כבוי והדלקה, בצד שמאל מקום לכרטיס הרחבה לזכרון ומיקרופון לדיבורית, ומאחור רמקול וחיבור mini USB המשמש גם לחיבור ספק הכח. החלק האחורי התחתון מחוספס מעט למניעת החלקה.

הצג הוא בגודל 4.3" וברזולציה של 480×272. מסך המגע בדרך כלל מגיב טוב, למרות שצריך אימון קצר כדי להתרגל לעוצמת הלחיצה האופטימלית. התצוגה בהירה למדי, אם כי כאשר השמש מאירה מאחורי המכשיר על בגד בהיר של הנהג רואים את ההשתקפות בצג. גם ריבוי טביעות אצבע עלול להפריע בצפיה ביום.

הפעלה ראשונית ועדכון תוכנה ומפות

בהפעלה ראשונה, וכן כל עוד לא בוצעה קליטת לווינים מוצלחת, נדרשים לבחור מדינה ושפה ולאשר את תנאי השימוש. משום מה, ברירת המחדל למדינה היא ארה"ב, למרות שהמכשיר נקנה בארץ.

בניגוד למכשירים אחרים הנמכרים כאן, אפשר לעדכן את המפות רק ב 60 יום הראשונים שלאחר ההפעלה הראשונה. העדכון עצמו נעשה דרך האתר של גרמין. בנתיים, אין עדכון למפות, אבל יש עדכון לתוכנה. מכוון שבצעתי את העדכון מייד אחרי הקניה, מצאתי רק שני באגים שתוקנו: האחד הוא שהשם "ישראל" הופיע בגרסה המקורית מנוקד, אבל בגלל באג ביישום, הניקוד הופיע אחרי כל אות במקום בתוכה/מתחתיה (באג מוכר למשתמשי מק). בגרסה החדשה, השם מופיע ללא ניקוד כלל, כך שלא בטוח שהבעיה המקורית תוקנה. באג חמור הרבה יותר שתוקן הוא השמעת צליל על כל לחיצה על המסך. שוב, מכוון שלא ביצעתי נווט עם המכשיר המקורי, אני לא בטוח אם הבעיה היתה בעיית אודיו כללית או רק בעיית ב- feedback על הלחיצות.

כדי לבצע את עדכון הגרסה, צריך לגשת לאתר גרמין לבעלי מכשירים: https://my.garmin.com ושם להזין את המספר הסידורי של המכשיר ואז להוריד את תוכנת הסנכרון למחשב. התוכנה היא plug-in (די גדול: כ 10 מגה), ונתקלתי במספר בעיות בהפעלה הראשונה שלו. בסופו של דבר נעזרתי בפוסט בפורום התמיכה הרשמי של גרמין למק (כן! יש תמיכה במק!), כאשר הפתרון הוא להתקין את הפלאגין דרך ספארי ואז למחוק את הפלאגין לפליפ4מק שנקרא Flip4Mac WMV Plugin.webplugin (לא לדאוג, זה לא מונע מהסרטים מלנגן בדפדפן). אחר-כך ניתן לגשת שוב לאתר, לחבר את המכשיר (כבל החיבור בין המחשב ל GPS לא מסופק) ולחפש גרסה חדשה לתוכנה או למפות. הורדת הגרסה וההתקנה במכשיר נעשים דרך הדפדפן. בשורה התחתונה, נשמע די מסובך, אבל עדיין עדיף על נסיעה לתחנת שירות.

אפשרות אחרת (למשתמשי חלונות בלבד) היא לחבר את המכשיר למחשב לפני הורדת הפלאג-אין. ישנה תוכנה שמוגדרת לרוץ אוטומטית לאחר שהחיבור מזוהה. לא ברור לי מה בדיוק התוכנה הזאת אמורה להריץ, כי האנטי-וירוס שלי על חלונות חסם אותה.

מומלץ להשאיר את המכשיר מחובר למחשב למשך מספר שעות לאחר עדכון הגרסה כדי לטעון את הסוללה, ורק אז לצאת לנווט. חסרון משמעותי בשלב זה הוא שאין חווי על התקדמות הטעינה כל עוד המכשיר מחובר. לאחר טעינה מלאה, הסוללה אמורה להספיק ל-4 שעות שימוש. בפועל, זה קרוב יותר ל-3 שעות. לפני הניתוק, מומלץ לבצע eject לכונן הוירטואלי שמתווסף למחשב.

חיפוש כתובת

המסך הראשי של המכשיר פשוט ביותר, וזה בהחלט יתרון. הוא כולל שני כפתורים עיקרים: "לאן?" ו"הצג מפה". לחיצה על "לאן?" מביאה למסך נוסף שבו יש לבחור את סוג החיפוש: כתובת, נקודות עניין, מועדפים וכו'. אחרי בחירת "כתובת" יש מסך ביינים (1) לבחירה בין הזנה של עיר ואחר-כך רחוב, או ישירות רחוב ואז המכשיר יחפש אותו בכל הארץ. ההקשה די מהירה בסך הכל, כאשר לאחר הקשת שניים או שלושה תוים מופיע מיד מסך ובו מספר אפשרויות המתחילות באותן אותיות. בדוגמה למטה, אחרי הקשת "תל " (2) מופיעים הערים/ישובים: תל אביב, תל יוסף, תל מונד ותל עדשים (3). אחר-כך, יש להזין ולבחור רחוב (6-5-4), מספר בית (7) לבסוף, יש ללחוץ על "לדרך" (8) והנווט מתחיל (9). את כל הרצף ניתן לראות במסכים למטה.

מספר בעיות שנראות בתצוגה וקשורות כולן בגיור המכשיר מעט מפריעות. זה נכון שניתן להתרגל אליהן די מהר, אבל רצוי שיתוקנו בגרסאות הבאות:

• אחרי הקשת רווח (מסך 2) האות "ת" בורחת קצת ימינה. הקשת תו נוסף מחזירה אותו למקום. זו בעיית RTL קלאסית, שמוכרת בלא מעט תוכנות אחרות.
• ברשימת הערים (מסך 3), מופיעה הסיומת ISR אחרי כל עיר. עוד יותר בולטת היא הופעת המילה "ישראל" פעמיים במסך 8 (כנראה פעם אחת כסיומת לשם העיר, ובפעם השניה בשם הארץ). קצת מיותר כאשר הנווט הוא בישראל בלבד.
• המילה "עיר" מתחייסת בעצם גם לישובים קטנים בהרבה. עדיף היה לקרוא לזה "ישוב" (מסך 1)
• החיפוש עצמו לא מספיק סלחני. אומנם הוא יודע להחליף אות סופית ורגילה, אבל חיפוש רחוב שבו מופיעים ראשי תיבות ללא ראשי התיבות נכשל. גם הוספת יו"ד או ו"ו מיותרים מכשילה את החיפוש (לא מודגם בצילומי המסך).

נווט

אחרי הגדרת היעד מתבצע חיפוש לווינים (אם אלה לא אותרו עד כה) ואחר-כך חישוב של הנתיב. בדרך-כלל שתי הפעולות מהירות למדי, ואם לא נמצאים בחניון תת-קרקעי ניתן לצאת לדרך תוך שניות ספורות.

הנתיב הנבחר בדרך-כלל יעיל ומדוייק, כאשר ישנה העדפה לרחובות וכבישים ראשיים. המפות יחסית מעודכנות ומדויקות, וכוללות בין השאר את כל כביש 431, את החלק הצפוני של כביש 6 ואת אזור התעשיה החדש שבו נמצא סניף איקאה בראשון. מצד שני, על כביש 431 הגשר של מחלף ענבה עדיין "בבניה", ואילו סניף איקאה עצמו עדיין לא נמצא ברשימת נקודות העניין. עוד אי-דיוקים או חוסר עדכניות שמצאתי הם פניה שמאלה מרחוב ברקוביץ' לשד' שאול המלך בתל-אביב שכבר לא אפשרית, כיכר במפגש כבישים 4 ו-6531 שהפכה לרמזור בעקבות הרחבת הכביש, ומיקום לא מדויק של הנתיבים בצומת התשבי – מה שגרם להודעת "מחשב נתיב מחדש", למרות שהייתי על הנתיב. שגיאה אחרת במפה לא אפשרה פניה שמאלה מרחוב דובנוב (בנסיעה דרומה) לרח' קפלן. במקום זאת הופנתי למעקף דרך הרחובות לסקוב, הפטמן וליאונרדו. גרסת המפות המותקנת היא 2010.11

בזמן הנסיעה מוצגת מפת תלת מימד (אך ללא מבנים ב 3D). על המפה מסומן הנתיב הנוכחי בצבע סגול (1) ועליו חץ לבן לסימון הפניות (2). עוד מוצגים: זמן הגעה משוער (3 – בצילום הוחלף במרחק ליעד), מהירות נוכחית (4), מהירות מקסימלית (בחלק מהכבישים), מרחק עד הפניה הבאה (5), שם הרחוב שאליו פונים (6) ובחלק מהצמתים גם נתיב מומלץ לפניה (7). אם חלוקת הנתיבים לא ידועה, יופיע חץ כללי לכוון. ניתן לטעון נתוני מכמונות מהירות, אבל אין דווחים על עומסי תנועה.

לחיצה על אזורים 3, 4, 5 תביא לשינוי התצוגה או תאפשר הגדרות נוספות, כפי שנראה בצילומי המסך למטה.

הנחיה קולית

למרות התצוגה הנאה ומגוון האפשרויות להרחבת מידע, בזמן הנהיגה מה שבאמת קובע את הצלחת הנווט הוא ההנחיות הקוליות. אלה מושמעות פעם ראשונה כמה מאות מטרים לפני הפניה, בנוסח: "עוד 400 מטר פנה שמאלה", וכן שוב כמה עשרות מטרים לפני הפניה: "פנה שמאלה". אם יש רצף של שתי פניות בזו אחר זו, יופיעו שתיהן גם בהנחיה המוקדמת וגם לפני הפניות עצמן. בדוגמה דומה, ישמע הרצף הבא: "עוד 400 מטר פנה ימינה ואז פנה שמאלה" … "פנה ימינה ואז פנה שמאלה" … "פנה שמאלה". לפני כניסה למחלפים, ההנחיה היא בדרך כלל לפי נתיב: "השאר בנתיב הימני", "המשך בנתיב הנסיעה", או "השאר בנתיב השמאלי". לפני כיכר, ההנחיה היא לפי מספר היציאה מהכיכר, כך שכדי לחצות את הכיכר ולהמשיך ישר נשמע: "בכיכר צא ביציאה השניה". ההנחיות הן בלשון זכר בלבד, ולא ניתן לבחור מגוון קולות. מה שכן, גרמין מספקת תוכנה למחשב האישי שאיתה ניתן להקליט הנחיות בקולות שלכם או של בני המשפחה. ניתן לנצל זאת כמובן להקלטה בלשון נקבה (פני ימינה).

חסרון משמעותי של הלוקליזציה בסעיף זה הוא חוסר התמיכה בהקראת שמות רחובות שאליהן תתבצע הפניה. זה בעיקר רלוונטי בעיר במקומות בהן יש שתי פניות לאותו כוון ("חצי ימינה" ו"ימינה"), או במחלפים בהם יש מספר יציאות, וההנחיה "השאר בנתיב הימני" לא מספיקה. מעבר להקראה באנגלית ממש פותח עיניים (או יותר נכון אוזניים) בעניין הזה, אם כי לא מעשי לנסיעה יום-יומית – נסו לחפש את "דרק קנקין" בחיפה.

ההנחיות נשמעות בדרך-כלל בצורה ברורה, גם כאשר עוצמת הרמקול היא על 50%. תקלה קצת מרגיזה היא מין "גמגום" אלקטרוני שמופיע מדי פעם – כאילו עשירית שניה של סאונד חוזרת פעמיים. לא הצלחתי להבין אם זו בעיה בהקלטה או בשידור. אם משנים את השפה לאנגלית הגמגום לא מופיע. מצד שני, גם בעברית לא תמיד מופיע אותו גמגום באותו משפט.

סיכום ביינים

כאמור, זהו חלק ראשון של הסקירה. אני מקווה להמשיך את הסקירה ולפרסם את החלק השני בשבוע הקרוב. אם יש דרישות לבדיקות של פונקציות נוספות במכשיר אשמח להוסיף אותן לחלק השני.

הפעם משהו למשתמשי ספארי המושבעים.
אם ניסיתם לצפות בחלק מהבלוגים של תפוז (למשל CooknBake), ולא ראיתם שום תוכן זה לא אשמתכם. ככה זה נראה לפני:

כל התוכן נמצא בדף, רק שהוא מוסתר. אני מניח שמתכנני הבלוגיה רצו להציג את התוכן רק לאחר שכולו נטען, אבל משום מה זה לא מצליח להם, והתוכן נשאר מוסתר. כדי להתגבר על הבעיה, נשתמש ביכולת הבנויה לתוך לספארי והיא מאפשרת לשנות את האופן שבו מוצג הדף. בדרך כלל זה משמש לחסימת פרסומות או סתם לשינויי צבע/גודל וכו'. הפעם נשתמש ביכולת זו כדי לפתור את בעית הבלוג הנעלם.

אז איך זה עובד:
נתחיל בהורדת הקובץ הזה (לחיצה עם עכבר ימין ובחירת Download Linked File As…). את הקובץ אפשר לשמור בכל פולדר שתירצו, רק כדאי לזכור היכן שמרתם אותם בשביל השלב הבא. רצוי גם לשנות לו את השם מ 25152 לשם קצת יותר ברור (כמו blogia.css).

השלב הבא הוא לפתוח את מסך ההעדפות של ספארי. משם נבחר את הטאב Advanced (האחרון מימין). בשדה Style sheet, נבחר "Other" ונדפדף למקום שבו שמרנו את הקובץ קודם.

זהו, הבלוג מוצג, ואם לא, נסו לסגור ולפתוח את הדפדפן.

בעקבות הדיון אצל אילן שביט ואחרי שגיליתי שבחודש האחרון Akismet חסם לי תגובה אמיתית אחת, החלטתי לאמץ את מסנן הספאם שהומלץ ע"י ארתיום. הרעיון הכללי הוא לתקוף את הספאמרים בנשק יום הדין: Javascript. אם נתקלתם בבעיה עם המסנן החדשה, נא כתבו לי מייל לפי הכתובת בדף האודות (שגם הוא מוגן שם באותו הנשק).

קיבלתי עוד הזמנות לגוגל וויב לחלוקה. הפעם גוגל נדיבים במיוחד, כך שסה"כ 20 מקוראי בלוג יוכלו לקבל הזמנות.

הכללים הפעם הם אלה: 10 הראשונים שיגיבו לפוסט הזה יקבלו הזמנה + 10 הראשונים שהגיבו לפוסט הקודם וטרם קיבלו הזמנה ממקור אחר. המגיבים לפוסט הקודם (אריאל, יריב צור, גורו יאיא, Calvin, דן, זוהר, עודד, RusTy, גלעד, חיים) מתבקשים להגיב כאן מחדש עד סוף השבוע, כדי שאני אדע שהם עדיין מעוניינים (וגם כדי לראות שהם עדיין נאמנים לבלוג) ולא קיבלו הזמנה ממקור אחר.
הפעם יתקבלו מגיבים חדשים וותיקים באותה עדיפות. להבטחת אמינות בשליחה, רצוי לציין דואר ב gmail.

שימו לב, בסבב הקודם הזמן בין שליחת ההזמנה שלי לקבלתה בצד השני היה כשבוע. נקווה שהפעם זה יהיה קצר יותר, אבל אם לא נא להצטייד בסבלנות.

בזמן האחרון מופיעה פרסומת teaser שמכבב בה רובוט דמוי wall-e שנקרא primo. אם רציתם לדעת למה הפרסומת, התשובה בכותרת הסרטון.

עריכה (10/11/2009):
עכשיו זה כבר רשמי, פרימו הוא באמת מתקן מים של תמי4. ואותי מעניין מה זה בדיוק "ממשק משתמש חכם וחדשני – ייחודי לתמי 4"?

הדפדפנים המודרנים (פיירפוקס, ספארי, אופרה, ו IE8) מתגאים בכך שעברו את המבחן acid2 לבדיקת תאימות לתקנים. ככל הידוע לי, לא קיים מבחן מקביל לבדיקת התאימות במצב RTL. מכוון שכך, החלטתי לגייר את המבחן ולבדוק. התוצאות קצת מפתיעות, כאשר 2 מתוך הרביעה נכשלו במידה זו או אחרת. תוכלו לנסות את המבחן בעצמכם בקישור הזה.
אלה צילומי מסך מהבדיקה שאני עשיתי:

פיירפוקס 3/3.5

ספארי 3.1.2/כרום 3

אקספלורר 8

אופרה 10

גם אני ניסיתי אתמול להזמין פיצה ב 50% הנחה מדומינוס. בניגוד לדווחים על עומס, האתר דווקא עבד יפה, ואפילו תואם פיירפוקס. הבעייה התחילה כשנדרשתי להזין סיסמה. ניסיתי מספר סיסמאות, עד שהתייאשתי ולחצתי על כפתור ה"שכחתי סיסמה". אז הגעתי למסך הבא:

בפעם הבאה, רק בטלפון.

עדכון: 12/10/2009
למרות ההבטחה, לא התייאשתי. נרשמתי מחדש עם email אחר (הפעם דאגתי שפיירפוקס ישמור את הסיסמה). ההזמנה כנראה הצליחה (נדע עוד 30 דקות), אבל הסרבר של דומינוס נתקע ב timeout:

רוצים הזמנה? 4 הראשונים שתגובתם תופיע ללא צורך באישור (כלומר כאלו שהגיבו כאן לפחות פעם אחת) יקבלו אחת.

עדכון (5/10/2009):
למיטב ידיעתי, אף אחד מ-4 הזוכים עוד לא קיבל הזמנה מגוגל. אם אתם יודעים אחרת, נא לעדכן.
למי שלא יודע מה זה גוגל וויב, הנה סרטון נחמד:

עדכון2 (6/10/2009):
חלק מההזמנות התקבלו הבוקר.

אחד ממעוזי ההתנגדות האחרונים לפיירפוקס נשבר השבוע. אתר לאומי קארד עבר התאמה לפיירפוקס ועכשיו ניתן לגשת ולבצע את כל הפעולות ללא צורך בתוכנות וירטואליציה למינהן. אז אמנם לקח קצת יותר מדי זמן, אבל כשמגיע קרדיט (הבנתם…) אז נותנים.

תודה למדווח האלמוני מפורום מוזילה ישראל

עוד לא יבש הדיו על העיתונים המשבחים (מי יותר מי פחות) את פיירפוקס 3.5 וכבר מתבשלת לה הגרסה הבאה (שם זמני: 3.6). בדומה לתמיכה בווידאו בהתאם לתקן html5 שנוספה בגרסה 3.5, הפעם מתכננים במוזילה לשפר בצורה משמעותית את התמיכה בהעלאת קבצים.

כתבתי דף קצר שמדגים חלק מהיכולות הללו: בחירה של מספר קבצים, גרירתם לתוך דף, והעלאה שלהם לאתר האחסון. בזמן ההעלאה ניתן לראות את אחוזי ההתקדמות וקצב ההעלאה של כל קובץ, וכן לגרור קבצים נוספים. הדף בנוי תוך שימוש ב html, javascript, ו- css, ללא פלאש, java או כל תוסף אחר.

הנועזים שבניכם יכולים להוריד את גרסת 3.6 אלפא האחרונה ולנסות את הדף בקישור הבא.

אחרים מוזמנים לצפות בסרטון ההדגמה:

Firefox 3.6 file upload via drag and drop from Yehuda B. on Vimeo.

הקוד מבוסס על עבודתם של אנשי מוזילה Olli Pettay ו-Matin Movassate. הרעיון לכתיבת הדף הועלה ע"י סיימון מונטגו.

עדכון: לבקשת הקהל, מי שיקרא את הפוסט בדפדפן מתקדם (פיירפוקס 3.5 ומעלה, ספארי 3.1 ומעלה, ואולי גם כרום 3 בטא) יוכל לצפות בסרטון בפורמט הפתוח ogg. לאחרים יוצג בפלאש.

טל התחיל בפרויקט הקבוצתי ואני מצטרף ולא רק ליום אחד, אלא מהיום ועד להודעה חדשה. גולשים ב IE6 שיגיעו לבלוג הזה, יופנו אחר כבוד לשדרג אותו לגרסה מתקדמת יותר, או לעבור לדפדפן אחר.

למעשה, די קל לי להצטרף למחאה העולמית הגואה בעניין. הבלוג הזה מקבל בין 4% ל-8% של קליקים מאינטרנט אקספלורר 6, ורובם (לפחות לפי בדיקה של מילות החיפוש), כנראה בטעות. גם מעולם לא טרחתי לדאוג להתאמה של תבנית הבלוג ל IE6 כפי שניתן לראות בצילומי המסך למטה:

IE6:

IE7:

יש כמובן הרבה מתנגדים בתגובות וגם במאמרים נפרדים, ולא יעלה על הדעת, אבל אחרי כל-כך הרבה אתרים שחסמו עבורי את השימוש בפיירפוקס (בין במפורש ובין פשוט בגלל חוסר תפקוד), אני מרגיש צורך בנקמה קטנה.

אמנם עשו את זה קודם לפני, אבל עוד לא ראיתי מישהו שהפעיל את התגובות המשורשרות, אז שרשרו ותיהנו.

לא יאומן, אבל 53 מקוראי הבלוג (טוב, 52 כי פעם אחת גם אני הצבעתי לעצמי – כמו מלצרים ששמים קצת כסף קטן בכוס הטיפים) ממש טרחו להצביע עבורי בתחרות הבלוגרים העצמאיים.

כשפתחתי את הבלוג לפני 4 חודשים, לא האמנתי שאגיע ל 52 קוראים, אז זה בהחלט הישג נחמד. לא שהגעתי למקמות הראשונים או משהו, אבל בהחלט כיף להיות בדף הפותח (מבין 3) ברשימה הממויינת בקטגוריה "טכנולוגיה ואינטרנט". אני מבין גם שלא רמת הכתיבה המשובחת שלי כאן זכתה לקרדיט, אלא יותר רמת הכתיבה בסקריפטים, אבל לזה עדיין אין תחרות.

לשנה הבאה בעשירייה הראשונה.

בעקבות The Tao of Mac הגעתי לאתר המודיע האם מאיץ החלקיקים החדש הצליח להשמיד את העולם. (למי שמתקמצן על לינקים: התשובה היא "לא").
מה שנחמד באתר הזה הוא שיש לו ממש קטע קוד שתומך גם בתשובה "כן":

if (!(typeof worldHasEnded == "undefined")) {
    document.write("YUP.");
} else {
    document.write("NOPE.");
}

ויש גם הערה משעשעת בסוף:

<!-- if the lhc actually destroys the earth & this page isn't yet updated
please email mike@frantic.org to receive a full refund -->

כיאה למוטו של הבלוג (מה שקורה מתחת לשטיח), ולרגל בלוגדיי 2008 המלצה על חמישה בלוגים שאינם משתמשים בוורדפרס, אלא ב habari ("חדשות" בסוואהילית) – תשתית בלוגינג חדשה ומתפתחת. הבלוגים מוצגים לאו דווקא בשל תוכנם, אלא כדי להראות את אפשרויות העיצוב השונות. כמובן שאפשר ליצור גם בלוג וורדפרסי שיראה כמו כל אחד מאלה, אבל נראה לי שהתשתית החדשה גורמת לבעלי הבלוגים (כרגע יש מעט מעצבי תבניות פתוחות להבארי) לחשוב קצת אחרת. לצערי, לא מצאתי אתרים ישראלים כאלה (ואולי זה יהפוך בקרוב לראשון), אז הנה החמישיה שלי:

• Binary Bonsai – בלוג ותיק של Michael Heilemann שעבר לאחרונה להבארי. מומלץ לצפות בפוסט שלו המדגים את יכולות ועיצוב מערכת הניהול. למתעניינים בתוכן ולא בפלטפורמה, מומץ לעיין בקטגוריית הצילום של הבלוג.
• Sillyness, werd – בלוג מעוצב למשעי של Chris J Davis.
• Wilcos World – בלוג של מעצב נוסף: Adam Wilcox – הפעם בריטי, כך שהבלוג שלו הרבה יותר שקט אבל לא פחות יפה.
• DrBacchus' Journal – בלוג של תוכניתן וסופר (Rich Bowen) שלא ממש השקיע בעיצוב. בהחלט אפשר ליצור גם כאלה.
• h0bbel p0ggel – גם כן עם פוסט הסבר למה כדאי לנסות את הבארי. ואם לא בשביל הפוסט, לפחות כותרת המשנה של הבלוג מאוד משעשעת.

עוד אחד מחידושי פיירפוקס 3.1 הוא האפשרות להציג ווידאו ואודיו בתוך הדפדפן, ללא צורך בפלאגין ותוספות אחרות. הכנתי דוגמה קטנה בפורמט ogg בפוסט הזה (מצטער על כישורי האנימציה והסאונד החובבניים). כדי לראות את הסרטון תזדקקו לפיירפוקס 3.1 בגרסה הלילית האחרונה ו…זהו.

עדכון:
מסתבר שהמצב עדיין לא כל-כך ורוד: בחלונות הסרט מנגן אבל אין סאונד; וורדפרס שבר לי את ה html, כך שתגי הפתיחה והסגירה של ה video נעטפו בתגי p; ואחרון חביב: בלי קשר (או עם), גם google reader לא מזהה את תגי הווידאו ולכן החליט לזרוק אותם החוצה.
אז עוג אולי עדיין לא מלך, אבל בהחלט יורש העצר.

לפני פחות מחודש דיווחתי כאן ובבאגזילה על באג בתכונת text-shadow. תודות לעבודה מהירה של אנשי מוזילה רוברט או'קלהן וסיימון מונטגו הבאג תוקן, וכעת ניתן לראות התנהגות תקינה של הצל גם מתחת לטקסט עברי וערבי. גרסת אלפא2 (או בטא) ל3.1 עדיין לא יצאה, אבל ניתן להוריד גרסת פרה-אלפא2 ששם כבר מוצג הצל נכון.

Flip4Mac הוא פלאג-אין לקוויקטיים המאפשר לנגן קבצי מדיה של Microsoft על מחשבי מקינטוש. לגרסה האחרונה של הנגן (2.2.0.49) היו מספר בעיות שגרמו בין השאר לקריסת הנגן ביחד עם הדפדפן, ולתצוגה קטועה של אזור השליטה שלו (כפתור ה play/pause, ציר הזמן וכו') בפיירפוקס 3. עיקר הבעיה הייתה עם קבצי asx המשמשים בדרך כלל לשילוב פרסומות וקדימונים לפני ואחרי הסרט. אלה גרמו בחלק מהמקרים לקריסות ובפעמים אחרות לניגון הפרסומת בלבד ללא הסרט. זו הייתה אחת הסיבות לכך שברוב הסקריפטים שלי שילבתי מסנן פרסומת (כן, גם הסיבה האחרת לא פחות חשובה…)

גרסה חדשה של הנגן (2.2.1.7) שוחררה לא מזמן כגרסת בטא, והיא זמינה להורדה דרך אתרי התוכנות למק: Macupdate, VersionTracker, ואחרים. הערות השחרור של הגרסה הבטיחו שיפור בניגון בתוך ספארי, שיפור תאימות בספארי וקמינו, ותיקון קריסות. התקנתי את הגרסה, והנה ההתרשמות שלי:

• אין הבדל ממשי מבחינת כפתור השליטה בפיירפוקס – הם עדיין נעלמים ומופיעים כרצונם.
• ניגון קבצי asx שופר (נבדק באתר ynet וספורט5 כאשר הסקריפטים מנוטרלים), והוא לא גורם יותר לקריסות ולדילוג על התוכן.
• קריסות אחרות בנתיים לא משתחזרות (נבדק בנענע10 ו TheMarker).

ההמלצה שלי: להתקין.

לפני מספר ימים שוחררה גרסת אלפא של פיירפוקס 3.1 (המכונה Shiretoko). אחת התכונות החדשות שנוספה לגרסה זו היא האפשרות להוספת צל מתחת לטקסט. תכונה זו היתה קיימת בספארי מאז גרסה 1 שלו, ב ie ע"י שימוש בהרחבה פרטית מגרסה 5.5 ולפי התקן בגרסה 8, ובאופרה מגרסה 9.5.
הורדתי את הגרסה ובדקתי את התצוגה בבלוג שלי. לשם כך הוספתי את הפרמטרים הבאים בקובץ ה styles.css:

#header h1 {
	text-shadow: #999 3px 3px 3px;
}
.post h2 {
	text-shadow: #999 2px 2px 2px;
}

התוצאה הייתה מאכזבת: כל הטקטסים בעברית לא קיבלו הצללה, אלא רק מספרים וטקסט באנגלית. הנה תוצאה השוואתית (מלמעלה למטה: פיירפוקס Gecko/2008072510 Shiretoko/3.1a1 , אופרה 9.51, ספארי נייטלי 35417 – כולם בגסרת מק)

אני אדווח על הבאג בבאגזילה ואעדכן כאן כאשר יהיו התפתחויות.

עדכון (7/8/2008): מסתבר שהבאג תלוי ברדיוס הטשטוש של הצל. אם הוא 0, כלומר ללא טשטוש, הצל מוצג היטב. תמיד טוב לייצר דוגמה מינימלית (במקרה הזה זה היה כדי לדווח בבאגזילה). למי שרוצה לעקוב, מספר הבאג בבאגזילה הוא: 449519

כוחו של הבלוג

לפני שמונה ימים כתבתי כאן על באג באינטרנט אקספלורר 8, שלא תומך בהצגת תכנים בעברית כאשר הדף מוגדר לעבוד במוד תואם סטנדרטים. תוך שבוע בדיוק התקבלה בתיבת הדואר שלי הזמנה להשתתף בתוכנית הבטא של אינטרנט אקספלורר 8. ציטוט מההזמנה (ההדגשות שלי):

We have identified you as a qualified beta tester and we would like to offer an opportunity to join our limited technical beta program for Windows Internet Explorer 8.

Participation in the Technical Beta will enable you to evaluate a common release of Windows Internet Explorer 8, the ability to submit feedback, post bug reports, download software answer surveys on product quality as well as vote on top bugs filed by others from the technical beta program. This is a very exclusive program, by invitation only. The only way to submit feedback is to enroll in the Windows Internet Explorer 8 Technical Beta program.

כמובן שבפיירפוקס יכולתי לעשות את כל אלה ויותר (כמו להציע פאצ'ים) בלי שום צורך בהזמנה מיוחדת, אז כל מה שנשאר לי הוא להחליט האם אני מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי.

מאחורי הקלעים

כל מה שנכתב למעלה הוא אמת לאמיתה, רק מה: לא כל האמת. מה שקרה בין לבין הוא ש IEBlog פרסמו בקשה מכל מי שרוצה להתקבל למועדון לשלוח מכתב. מייד ציחצחתי את האנגלית האמרקאית שלי, וניסחתי מכתב מתחנן להפליא.

אורנג' מנסה להסביר באתר שלה מה ההבדל בין תוכנית לחבילה. מי שיצליח לתמצת את ההבדלים במשפט אחד יזכה בחבילה (או שאולי זאת תוכנית) של 20 sms-ים חינם ליום מהאתר של אורנג' (אורנג' לאורנג' בלבד).

לשם שינוי פוסט על תוכן ולא על מאחורי הקלעים, אם כי קשור לנושא חשוב שעוד ידון רבות בבלוג הזה: שמישות.

אתמול ניסיתי לבדוק איך נראה הבלוג שלי באינטרנט אקספלורר 8 בטא1. במילים עדינות, המראות היו קשים.

משום מה, אין ממש תמיכה בסטייל direction:rtl. לא מצאתי אזכור לזה בשום מקום רשמי של מיקרוסופט, פרט לשאלה ותשובה לקונית בצ'ט החודשי של חודש מרץ 2008:

Jane[MSFT] (Expert):
Q: Will Beta 2 support CSS RTL direction: rtl; ?
A: We can't comment on feature set of future releases. The best way to find out about upcoming features is from IEBlob: http://blogs.msdn.com/ie/

בבלוג עצמו לא מצאתי שום רמז לכך. מה שנותר הוא לחכות לבטא 2 (צפויה לצאת באוגוסט) ולראות.

עדכון (3/8/2008):
אחרי שהתקבלתי לתוכנית הבטא של ie8, מצאתי שיש באג מדווח על הבעיה הזאת, ושהנושא בטיפול. מספר הבאג הוא: 331906, ואני מקווה שעצם חשיפת המספר לא מהווה עבירה על חוקי המועדון (האקסקלוסיבי כבר אמרנו?) של מיקרוסופט.

פוסט ראשון בבלוג חדש. איזו התרגשות.

את הבלוג הזה פתחתי בעיקר כדי לכתוב על אתרים ברשת. כמובן שזה מה שעושים 99% משאר הבלוגים בעולם, אבל מה שאמור להיות יחודי זה שאצלי תוכלו לקרוא בעיקר על מה שנמצא מתחת לפני השטח בכל אתר. זה יכלול ביקורת עניינית על מבנה ה HTML, CSS ו- JavaScript; קצת אנקדוטות על שטויות שמוצאים בקוד של כל אתר; תאימות לסטנדרטים ודפדפנים שונים; נגישות; שימושיות וכו'. חוץ מזה, אני מקווה לפרסם גם תרגומים לקורס של אופרה בנושא סטנדרטים ברשת.

נתחיל כמובן ב"מתחת לפני שטח" של הבלוג הזה. מכוון שהמקצוע שלי הוא לתכנת, וספציפית ב 10 השנים האחרונות תיכנות לרשת, מן הראוי היה שהבלוג ירוץ על תשתית יחודית שאבנה בעצמי. הבעיה היא שהמחשבה על יצירת תשתית כזאת הרחיקה את פתיחת הבלוג ממני בכמעט שנה וחצי, ובסוף לא הניבה דבר פרט לכמה רעיונות שנשארו במגירה. אז כדי לא לדחות עוד יותר, בחרתי תשתית מוכנה (וורדפרס באנגלית, גרסה 2.6), ועיצוב מוכן (classicbeauty בתרגומה של אח"י דקר עם שיפורים קלים שלי). האתר מאוחסן ב NearlyFreeSpeech, כי בחשבון פשוט 10$ יספיקו לי שם לשנתיים, ורישום הדומיין דרך pairnic כי פעם הייתי ב mydomain ונמאס לי מהאתר העמוס שלהם והספאם הבלתי פוסק. אגב, יש עכשיו מבצע ב pairnic לכבוד 60 שנה למדינה (סתם, זה לכבוד 6 שנים ל pairnic) לרישום דומיין בעלות של 60$ ל 6 שנים, כך שבממוצע זה לא הרבה יותר משאר הרשמים.

שמי יהודה בר-ניר.

את הבלוג הזה פתחתי בעיקר כדי לכתוב על אתרים ברשת. כמובן שזה מה שעושים 99% משאר הבלוגים בעולם, אבל מה שאמור להיות יחודי זה שאצלי תוכלו לקרוא בעיקר על מה שנמצא מתחת לפני השטח בכל אתר. זה יכלול ביקורת עניינית על מבנה ה HTML, CSS ו- JavaScript; קצת אנקדוטות על שטויות שמוצאים בקוד של כל אתר; תאימות לסטנדרטים ודפדפנים שונים; נגישות; שימושיות וכו’. חוץ מזה, אני מקווה לפרסם גם תרגומים לקורס של אופרה בנושא סטנדרטים ברשת.

הבלוג הוא אתר סטטי שנבנה ע"י 11ty. האתר מאוחסן ב GitHub, ורישום הדומיין דרך Hover. תמונת הבלוג לשיתוף נוצרה ע״י Midjourney באמצעות הפרומפט:

logo design of a 40 year old man sitting near a desk and typing on an Apple branded laptop. You only see the back of the laptop. The man has eyeglasses with a thin frame. Black on white. Vector style --v 4

רוצים לקבל עדכונים בדואר בכל פעם שאני מפרסם פוסט חדש? לחצו על הקישור הזה.

אפשר ליצור איתי קשר בכתובת כתובת מייל